הנה קטע שקיבלתי באימייל... לי אישית זה גרם לחשוב קצת (אבל לא יצא כלום חוץ מקולות טרטורים ועשן שבאו מכיוון המוח..)
תקראו ותפנימו.
1) בשם ניו יורק new York city יש 11 אותיות.
2) בשם אפגניסטן, יש 11 אותיות (Afghanistan)
3) שמו של הטרוריסט Ramsin Yuseb , מורכב מ 11 אותיות . (הטרוריסט שתיכנן בעצמו את הפיגוע של ה 11 לספטמבר)
4) בשם של בוש, George W Bush , יש 11 אותיות אולי זה נראה צירוף מקרים... גם אני חשבתי כך. עכשיו יותר מעניין:
1) ניו יורק, היא ה 11 בארה``ב במספרה.
2) במטוס מספר 11, טסו 92 נוסעים. 9+2 = 11. (אחד המטוסים שנכנסו בתאומים).
3) במטוס מספר 77, אשר גם נכנס לתאומים, היה 65 נוסעים, וגם כאן מתמטיקה פשוטה: 6+5 = 11.
4) אסון ה 11 בספטמבר, או שבמספרים: 11.9. ע``י חיבור: 9+1+1 = 11.
5) מספר הטלפון של חברת ההצלה בארה``ב הוא 911. 9+1+1 = 11. גם פה צירוף מקרים? טוב .
1) מספר ההרוגים במטוס שהתרסק (חלק מאסון 11 בספטמבר), 254. 2+5+4=11.
2) 11 בספטמבר, הוא היום ה 254 בשנה. 2+5+4=11.
3) 3.11.2004 התרחשו הפיצוצים במדריד, 3+1+1+2+0+0+4=11.
4) האסון במדריר אירע 911 ימים לאחר האסון של התאומים. 9+1+1=11.
ועכשיו משהו שלא ציפיתם לו. פתחו את Microsoft Word, ותעשו כך:
1) באותיות גדולות כתבו: Q33 NY ,זהו המספר של המטוס הראשון, שנכנס בתאומים.
2) תדגישו ב B את מה שכתבתם.
3) תחליפו את הגודל ל 48.
4) תחליפו את הגופן ל: (WINDINGS 1) ותיראו מה שתקבלו: אתם תהיו בהלם !!!
זה מה שאני קיבלתי... אני אשים את זה פה למרות שזה הורס את כל המתח אז אם בא לכם לעשות את זה בעצמכם פשוט דלגו.
"זהירות! ספוילר! ספוילר! זהירות!"
Q33 NY
זה מדהים או מה? טוב, עד כאן ההודעה שקיבלתי באימייל ועכשיו להודעה קצת יותר משמחת:
אני עוזבת!! נמאס לי מהבלוג הזה!! נמאס לי מזה שאין לי תגובות ונמאס לי ממכם קוראים יקרים [האם אני שומעת פה הד?]
אז מה עושים כשלא רוצים להתמודד עם הבעיות?! נכון מאוד!!!! בורחים. בדיוק כמוני אבל לפני שאני עוזבת רציתי לעשות רק עוד עידכון אחרון אחד קטן ורגיל. ולגלות לכם סוד. תקראו עד הסוף.
אז היום, יש מסיבת חילוף גרעין במועצה שלנו ואני כמובן לא הולכת כי החיים הם חתיכת חרא וגם צמח לי חצ'קון ענקי ו*השם שלו* בטוח לא אוהב אותי!! בטוח הוא חושב שאני חתיכת שמנה מכוערת. דווקא עכשיו כשהבנתי סופסוף שאני אוהבת אותו אוף אני שונאת את החיים האלו.. באמת שהייתי מתאבדת אם היה לי את האומץ ולא הייתי מרחמת על המשפחה שלי יותר מדי אז בינתיים, כל מה שאני מבקשת מאלוהים זה שאני אפגע באיזו מחלה קטלנית ואז - מה שיהיה יהיה- או שאני אצא ממנה או שלא. אבל, כמו שאני מכירה אותו [לא באמת] הוא יקבל את "ההזמנה" קצת באיחור ויביא לי את זה דווקא כשאני אהיה מאושרת ושמחה ויהיה לי קצת טוב בחיים וזהו.
שמתי לב שכל מה שעשיתי פה זה להתלונן. אז לא פלא שאפחד לא קורא פה... זהו. פוסט אחרון כנראה... תצהלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
