כשהוא ראה את שמה של סיוון מתנוסס על צג הפאלפון שלו, גופו קפא הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו.ליבו פעם בחזקה ובגרונו התאסף גוש של דמעות שאיימו לפרוץ החוצה.
הוא החליט לא לענות זה היה המעשה הכי חכם לעשות. לפחות ככה הוא חשב.
ליאל התרוממה מעט כאשר שמעה את הצילצול הקיצבי.היו לה פרפרם בבטן סוף סוף היא השיגה את מה שהיא רצתה היא השיגה את עומר,עומר שכל כך קיוותה שיהיה שלה.
" מה קרה אתמול?" הוא שאחל בחשש.
" המון דברים ." היא חייכה חיוך מתוק וליטפה את צווארה כשלפתע נגלה לעיני עומר היקי ענקי.
"ליאל אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא זוכר שום דבר! אני לא עשיתי איתך כלום ואני לא מוכן לשתף איתך פעולה!" הוא צרח בכל הבית. כאב לו לראות זאת הוא כל כך רצה שזאת תהיה סיוון. אבל הוא טעה הוא עשה טעות ענקית שסיוון בחיים לא תסלח לו עלייה.
הוא לבש את הג'ינס שלו ואת חולצתו במהירות.
" מה? אולי תשאר לארוחת בוקר או משהו." היא אמרה זאת בכאב. היא קמה מהמיטה וכיסתה את עצמה בסדין הענקי הלבן.
" תשיבי לי, ותקשיבי לי טוב אני לא מתכוון להישאר לשום ארוחת בוקר אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי!!" הוא אמר והצמיד אותה לקיר וחונק אותה בעזאת ידו.
" עומר.. תשחרר אותי" היא אמרה בחוסר עונים והדעות זלגו במורד לחייה הישר על ידו של עומר. הוא הבין מה הוא עושה ושיחרר אותה מיד.
הוא התיישב על המיטה והחל לבכות כמו ילדון קטן שמצטער על זה שעשה מעשה שטות.
" אתה יודע לא רק אני אשמה! דיממת מהאף לא יכולתי להשאיר אותך שם לבד! כי שחר החבר הכי טוב שלך דאג לעוף מישם עם החברה הזאת שלו ליאן או איך שלא קוראים לה , לקחתי אותך לבית שלי טיפתי בך ומשם זה זרם,אני לא אשמה שאתה שתית יותר מידי והתחלת להיות חרמן" היא צרחה בכל הבית מבלי לקחת אוויר.
" בגדתי בסיוון בגללך! אני לא יכול להסתכל לה עכשיו בעניים!!! והכל בגללך חתיכת שרלילה מסריחה שפותחת את הרגליים שלה לכל אחד שבא" הוא צרח עלייה בחזרה. היא לא יכלה לסבול את זה שהוא מתנהג אלייה ככה, שהוא מעליב אותה ככה והיבאה לו סטירה מצלצלת כדי שיתעשט על עצמו.
" תירגע בבקשה ותשמור על הפה שלך!"
" אף מילה לסיוון אחרת אני לא אהיה אחראי למעשים שלי" הוא אמר בשקט והסתלק משם כמה שיותר מהר .
לה נותר רק לשבת ולבכות.
~~~~~~~~~~;
שחר פקח את עיניובאיטיות מריח את הריח של השיער של לירון, ושאריות הבושם העדין שלה עליו.הוא ניכנס מהר להתקלח בשקט בשביל לא להעיר אותה., היא ישנה כמו מלאך.
הוא ירד למטה וראה שהשעהכבר אחד וחצי בצהריים.הוא הכין שני טוסטים ושני ספלי קפה ועלה למעלה עם מגש.
לירון ישנה עדין, שחר התגנב בשקט לידה, הוא נישק אל עינייה העצמונות את פיה המשורטת כמו בתמונה, הוא ליטף אותה בעדינות עד שהיא פקחה את עינייה הגדולות.
" בוקר טוב יפה שלי.." הוא אמר לה ונישק אותה.
" בוקר טוב.." היא חייכה חיוך מתוק והתמתחה.
" יש ארוחת בוקר" הוא אמר והגיש לה את הצלחת עם הקפה והטוסט.
" השקעת" היא חייכה ונישקה אותו נשיקה עדינה על השפתיים, והסתכלה בעיניו חייתיות על הטוסט והחלה לטרוף אותו. כך גם שחר.
" וואו שבעתי.." היא חייכה אחרי שלא השאירה פירור בצלחה.
" גם אני.." הוא אמר והניח הכל בצד.
" מה נעשה?" היא שאלה לפתע.
" את זה" הוא אמר בלחש והתקרב אלייה יותר ויותר מתערבב עם הריח שלך, נמס מיופיה. הוא נישק אותה נשיקה מלאת תשוקה, היא זרמה איתו והם נשכבו על מיטתו כשהיא מתחתיו. הוא לא ידע מה הוא עושה פעם ראשונה שהוא מנשק בת ולא רואה את פז מול עיניו , פעם ראשונה שהוא מוכן להתמסר על הסוף.
הוא זחל עם עצבעותיו מתחת לחולצתה וליטף את בטנה השטוחה ואת מותנייה הצרות, היא הורידה ממנו את חולצתו וליטפה בעזרת ידייה את שריריו והקוביות החשופות שלו.
" רגע.." היא אמרה מתנשפת.
" מה קרה יפה שלי ?" הוא שאל. הוא חשב שהוא לא עשה משהו לא נכון אולי היא לא מוכנה אולי הוא מכריח אותה? אולי לא נעים לה.
"אני... אני ... בחיים לא... אתה יודע" היא אמרה והסמיקה.
" אוי מצטער שכחתי מצטער שלחצתי עלייך, לא הייתי צריך באמת מצטער .." הוא אמר ולבש את חולצתו.
" לא... פשוט ..... אני רוצה אפילו מאוד אבל אני לא יודעת אם אני אספק אותך." היא אמרה בבישנות.
" מתוקה שלי אין לך מה להתבייש לידי אני אוהב אותך כמו שאת ואת תמיד אבל תמיד תספקי אותי!" הוא חייך חיוך קטן וליטף אותה.
" ברצינות.." היא אמרה בבישנות, ונישקה אותו נשיקה סוערת.
" בואי נחכה עם זה טוב.." אמר שחר וציחקק.
~~~~~~~~~~;
סיוון לא ידעה מה לעשות עם עצמה עומר לא עונה לה, אולי קרה משהו? אולי הוא עדין ישן? לפתע נשמע צלצול הפאלפון שלה זה היה עומר.
" הלו" היא ענתה בקול נרגש.
" הי מאמי שלי מה קורה?" הוא שאל בקול מלא חיים אבל היא הרגישה שמשהו לא בסדר.
" הכל טוב למה לא ענית לי כל היום?" היא שאלה בדאגה.
" סתם שתיתי בקטנה ותקף אותי הנג אובר שהו לא מהעולם הזה אז לא היה לי כוח לענות" הוא אמר והיה אפשר לשמוע שהוא מצטער.
" מתי אני רואה אותך?" היא שאלה בקול תינוקי.
" בואי מחר כי אני מת מעייפות ומתפוצץ לי הראש.." הוא אמר מחפש תירוצים. הוא לא היה מסוגל להביט בעינייה.
" אולי אני אבוא עכשיו לטפל בךקצת" היא אמרה בקול שובב.
"אמ.. לא.. לא.. ניראה לי.." הוא אמר בחוסר ביטחון.
" נו.. בייבי פליז אני מתגעגעת."
" טוב.."הוא אמר בקול שמנסה להיות שמח.
" רבע שעה ואני אצלך!" היא אמרה בשימחה וניתקה .
~~~~~~~~~~~;
אלינור ישבה בביתה ורק רקמה לעצמה מזימות על איך להרוס את שחר, לגרום לו להיות רק שלה ולא של אף אחת אחרת . אבל היא לא ידעה מאיפה אפשר להתחיל ואיפה הכל נגמר.
~~~~~~~~;
סיוון התארגנה במהירות, היא לבשה ג'ינס רגיל שישב עלייה יפה, נעלי ספורט של נייק שוקס שחורות וסריג שחור. היא לקחה איתה פלאפון ומפתחות ותוך כמה דקות היא הייתה בביתו של עומר.
היא צילצלה בפעמון ועומר ירד במהירות במדרגות כדי לפתוח לסיוון את הדלת .
"תתנהג רגיל,תתנהג רגיל,תתנהג רגיל,תתנהג רגיל." הוא לא הפסיק להגיד לעצמו.
" שאלום יפה שלי" היא עמדה בדלת לבושה יפה כרגיל.הוא חיבק אותה חזק ונישק אותה נשיקה ארוכה ומלאת רגש.
" קרה משהו.." היא שאלה בחיוך
" לא מה פתאום, אני עייף מת רוצה לישון אצלי?" הוא שאל לפתע.
" ברור " היא חייכה והם עלו למעלה נשכבו על המיטה ונירדמו בחיבוק דוב כי היה להם קר.
~~~~~~~~~~
זהו זה הפרק להפעם מקווה שיצא יותר טוב פעם הבאה!!
תגיבו זה חשוב לי ואני חייבת עיצוב חדש :P
3> alla
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכותבת =]