זה יומן אינטרנטי ואין לי עוד מקום להוציא את זה.
בל"ג בעומר שעבר סבתא שלי חלתה באלצהיימר.
היא גרה עם מטפלת מאז.
כל פעם שסבתא באה לפה אני הולכת לבכות.
היא חושבת שסבא שלי עדיין חי
כי היא לא זוכרת שהוא מת.
עכשיו היא פה והיא צועקת על אמא שלי מהמחלה.
אמא שלי סופגת את זה אבל באיזשהוא זמן זה נמאס לי והיא צועקת עליה בחזרה.
ואני יושבת ולא יודעת מה לעשות!
האחים שלי לא בבית.
עוד מעט יש לי יומהולדת.
לא אכפת לי מזה עכשיו.
סבתא שלי חושבת שסבא שלי מדבר אליה והיא שואלת את אמא שלי איפה אמא שלי?
אמא שלה הייתה בשואה בסיביר ומתה שם.
סבא שלי מת ממחלה.
אבל סבתא שלי ששכחה את זה מהמחלה.
החברים שלי לא יודעים.
ההורים שלי והמשפחה לא יודעים איך אני מרגישה.
אני אוהבת את סבתא שלי
אני רוצה לעזור לה אבל אי אפשר.
אני שומעת אותה בוכה וצועקת ואני רק מקווה כל יום מחדש
שזה לא יהיה היום האחרון.
מעניין אם היא רוצה למות,זה לא שהיא רוצה ושמחה לעשות את זה.
א היא תמות,אני לא יודעת איך אני יתמודד עם זה.
איך אני יוכל לשמוח שוב.
אני לא יודעת איך אמא שלי תתמודד עם זה.
הצעקות באוזניים עושות לי רע.
הייתי חייבת להוציא את זה איפשהוא.
תודה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
חולה על בילי ג'ו
