איזה מוזר כשאני מגיעה למצב שעוד שניה אני מתחילה לבכות.
יש לי תחשק ישר לרוץ למחברת הירוקה שלי לקחת עט ולהתחיל לכתוב...
וכמו בלוגרית טובה כותבת את זה בצורה הכי טובה שלי כדי להעלות אותו לבלוג.
אני לא כותבת בשביל שאנשים יקראו אלה בשביל עצמי.
בשביל השקט הנפשי שלי שמידי פעם אני אכנס ואני אראה מה עברתי בחיים וכמה שטויות כתבתי ועוד כמה שטויות אני הולכת לרשום... מה לעשות לא התבגרתי עדיין אולי הגיל עוד שניה 22 אבל בראש אני עדיין ילדה.
בקיצור לפוסט ===!>
_____________________________________
נשבר לי!
אולי אני מראה שאני חזקה ויציבה אבל בתאכלס שבורה.
לא יודעת מה עובר עלי אני כבר לא מוצאת את עצמי.
מה אני מבקשת?
בחור רציני, איכותי, שיואהב אותי בגלל מי שאני ומה שאני ושהמראה שלי יהיה תוספת [צ'ופר]...
זה הרבה לבקש? אבל למה שאני אקבל כאזה בחור?
לא מגיע לי!? מה עשיתי?
לצערי כל הבחורים שלי יש מכנה משותף = חרמנים!!!
למה אני תמיד מגיעה אליהם? למה לאנשים שסביבי יש הכל ואני מתבשלת מבפנים ואוכלת תצמי מי קינאה?
מה אני צריכה לעשות שיראו שגמאני חמודה?
שגמאני מתוקה?
שגמאני מצחיקה?
שגמאני יכולה להיות בת זוג מושלמת!?
יותר גרוע, אני עדיין חושבת אליו.
למה!?!? למה לעזזל אני לא מצליחה להוציא את החרא הזה מהראש שלי!?!?
אני מתה להעיף אותו לקיבינימאטטט ואני לא מצליחה.
בטח בגלל הפחד שלי להיות לבד...
אבל גם ככה המצב שעכשיו ממש עכשיו אני לבד.
העפתי סופית מחיי את כל הבחורים האלה שחושבים שאני עוד אובייקט מיני.
שאני איזה יזיזה חמודה שגם מקשיבה וגם נותנת.
חיים בסרט!
עלק אני רק פוטנציאל לקשר רציני... פחחח פוטנציאל!? ככה זה נקרא היום?
אני מודע באשמה שחסר לי מישהו לצידי שאין לי הודעות כל שניה ושיחות נכנסות כל שניה
אבל מה אני כבר יכולה לעשות!?
אני לא שרלילה!!!!!!
אני מעדיפה להישאר רווקה בלי אף בחור ובלי סקס מאשר שרמוטה שכל שני וחמישי עם בחור אקראי.
אוף המצב קשה.
זה קשה לראות זוגות ביחד.
זה קשה לראות סרטי אהבה רומנטית כי כרגע זה לא נראה לי אמיתי.
שזה משהו שהוא לא ניתן לביצוע יענו לא קיים.
כנראה שבגלל שלי אין אז קצת קשה להאמין שלאחרים יש...
הקנאה הזאת מובילה רק למרמור... איכסה לא מתאים לי!!
יהיה טוב אה!?
כינוי:
17•^•LoLi P0P•^•
בבלוג זה
בכל הבלוגים
