אני בן אדם שידוע להתמודד עם הכל, לא משנה כמה חרא אני אוכלת
תמיד הייתי חיובית, הסתכלתי על הדברים בתור חיזוק ולא בתור סוף העולם
אבל, כן תמיד יש אבל
לא בא לי להתמודד עם אבא שלי יותר
לפעמים בא לי שהוא ירצח אותי רק כדיי לסיים עם כל זה
ברכותיי, אבא,
גרמת לבן אדם הכי חיובי, אופטימי ושמח בעולם הזה לבכות.
מה עכשיו, אתה מרגיש גאה? עוצמתי? מאושר?
שונאת לכתוב פוסטים כאלו.
שונאת שיש לי סיבה לכתוב פוסטים כאלו.