בואו נעגל פינות.
חזרתי לשם. לירושלים. לפנימייה.
כיף שם ורע שם. מצד אחד העמסתי על עצמי 52 שעות מערכת ועבודת גמר, ואני חושבת שהמחנך שלי רוצה לרצוח אותי, ואני רוצה להתאבד. מצד שני אני פרפקציוניסטית ואני נהנית מכל שיעור שבחרתי ללמוד. בכ"מ, העבודת גמר שלי פשוט גאונית. היא קשורה לפיזיקה, ביולוגיה. היא בחקר המוח למי שתוהה. אבל יש בה דגש על מריחואנה. אבל אני לא מתלהבת מהסטלנות. אחד מהמנחים שלי הוא פרופסור דיי מפורסם, שמטעמי 'לא רוצה שאנשים יזהו שום דבר שקשור אליי' לא אזכיר את שמו, אבל זה ממש כבוד גדול לעבוד איתו. אני ממש שמחה.
בכלל, אל תעלבו. אני רושמת כאן כי אני צריכה לפרוק בפורום ציבורי, אבל בכל זאת זכאית לפרטיות. מי שממש רוצה יכול לשאול אותי מה שהוא רוצה. יש לי מסן' ואייסי ואיימל. אבל אני לא באמת מעניינת גולשים אקראיים, איזה משפט מיותר.
חוץ מזה כל האנשים מדהימים. יש לי חדר פאקינג מדהים. בממוצע של לילה כן לילה לא אנחנו פותחות בטארוט. זה ממש עוזר לנו להתחבר לעצמנו, להתמקד. חוץ מזה בחדר לידנו יש אנשים נחמדים. לא אכתוב בפירוט, אבל לכמה מבנות החדר יש כימיה טובה איתם. אני סתם חושבת שהם אנשים מאוד נחמדים.
ואם כבר כימיה, יש עוד משהו שהוא דיי ביג דיל. אבל את הטעות הזאת של לדבר יותר מדיי בבלוג כבר עשיתי בעבר. מי שצריך יודע, ומי שרוצה יכול לשאול. לא פה פשוט.
בקן עוד לא הייתי השנה, כי ביום היחיד שהקבוצה הלכה למדתי עד 7:20. אבל שמעתי שהקומונריות החדשות ממש טובות, הרבה יותר מהקודמים.
ובכלל, הפעילויות של תחילת י"א היו אדירות. יצאנו לשחק מצא את המטמון בטלביה, ולסיור סליחות ב2 בלילה בהזדמנות אחרת.
כבר ארבע? אלוהים לא שמתי לב שהזמן עובר. אני לא אחראית.
בכל מקרה, הולכת להיות שנה קשה.
לא יצא לי לבקש, אז אם יש פה אנשים שזה נוגע אליהם ועוד לא אמרתי להם סליחה אז אממ... אני מניחה שסליחה. השנה יצאתי פוצית בכמה וכמה הזדמנויות. קצת יותר מדיי.
הא, ויש לי myyearbook שזה פחות או יותר גאוני. יותר ממייספייס או מפייסבוק. מי שרוצה את הכתובת, שיבקש. לא פה.
ואם המסן' לא רשום, תבקשו בתגובות. נראה לי שאי אפשר להריץ את זה במנועי חיפוש.
בכל מקרה, אני חושבת שהגעתי לשיא חדש. לא שמרתי על קשר עם אף אף אף אחד מכרמיאל. מדהים פשוט. אז יש לי את החברה מכרמיאל שלומדת איתי וגרה איתי בחדר על תקן חברה טובה, ועוד כמה אנשי שיחות טלפון בחגים -אבל המצב לא טוב. לא שזה מפריע לי. יש לי חברים, מדהימים אחד אחד, אינטיליגנטים ואינטלקטואלים, שם. רק שם הבנתי מה זו באמת אהבה. איך זה באמת לאהוב חברים. אבל בחופשים, זה קצת בודד, להיות שתיים מאיתנו והחיות מחמד שלנו.
ליל"ט יקירים.
הא, ובבלוג שלי בתפוז יש לי הרבה יותר כניסות, אז אני לא בטוחה שיש לי יותר כוח למקום הזה. יותר מדיי השקעה.שם יש לי קוראים קבועים. מנויים. בלאגנים. בד"כ זה הפוך, מוזר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Little Rock