היה יום שקט.
חח, אני וגל דיברנו שיחה ממש ארוכה, כלהיום.
באתי, כתבתי משפט והלכתי.
כשחזרתי היא כתבה משפט והלכה.
ואני עניתי והלכתי.
וככה זה נמשך עד עכשיו, שהחלטתי לשבת ולדבר איתה (כי זה היה או זה, או שיעורים).
***
עוד יומיים טיול סוכות.
אני הכי מתרגשת בעולם. זה אחד הטיולים הכי חשובים שיש.
יש לנו שם הופעה, ומיכל, הכוריאוגרפית החדשה בטח תשים אותי שורה שלישית.
אני חייבת עכשיו הכי להתאמץ שיש כדי להראות לה שאני יכולה להיות יותר מקדימה, שתעביר אותי שורה שנייה או ראשונה.
כי - וזה בלי להשוויץ, אפילו עופרי אמרה - אני יותר טובה מחצי מהלהקה הזאת.
באחת הההופעות שהייתי ממש טובה (כי היה לי מלא מרץ) אז עופרי אמרה שאני יותר טובה מחצי מהלהקה.
אני מקווה שיבינו את זה, ועכשיו תהיה לי (לנו) הופעה מעולה.
***
היי, היום לקרסני יש יומולדת =)
(הייתי מחשבת את החודשים, אבל אני ממש עייפה כדי לעשות את זה.... נחשב כשתחזרי =)
מזל טוב!
***
קראתי כתבה ממש מעניינת על היהודים.
סתם הם יורדים שם על כל הלהקות רוק, ובכלל על כל אלה שמחשיבים את סינרגיה ואת בית הבובות ללהקות רוק.
סינרגיה זה רוק חובבני, הם לא באמת מבינים בזה.
אבל יש להם אחלה מזיקה (מבחינת לחנים. הטקסט ממש לא משהו. "עכשיו גיליתי שאני אשם, אני חושב על זה ולא נושם"?.. זה אפילו לא מתקרב לקרסוליים של תום פטרובר המושלם הזה).
ובית הבובות... טוב, אני מסכימה. אני שומעת מדי פעם, אבל הם בכלל לא להקת רוק.
הם אפילו לא להקה טובה..
הם סתם.. עושים מוזיקה.
הם גם אומרים שם שלפעמים הם מרגישים שמעליבים אותם (ובצדק, לדעתי), בגלל שהיום כל להקה יש לה קצת בס, וקצב תופים חזק, ואולי סולן וזמר ליווי, נחשבים ללקת רוק.
אנשים כבר איבדו את משמעות הרוק האמיתי.
אנשים היום חושבים שבית הבובות הם רוקיסטים, ואף אחד מהם אף פעם לא שמע את שלום חנוך, אריק אינשטיין, כוורת, מטאליקה, נירוונה, לד זפלין... האנשים שיצרו את הרוק.
אף אחד מהדור של היום לא מכיר אותם.
בפסטיבל רוק ישראלי של קוקה קולה או סלקום או מה שזה לא היה, קראו לזה "פסטיבל רוק ישראלי" והעלו לשם את כולם, שרית חדד, אייל גולן, מאיה בוסקילה ועוד הרבה אחרים וטובים שאפילו לא מתקרבים להגדרה האמיתית של רוק.
ככה מכניסים למודעות של כולנו שהיום, כל מי שרוצה יכול להיחשב לכוכב רוקנרול.
כל אחד ששם קצת תופים בשיר שלו, נחשב ללהקה רוק כבד.
כל אחד שכותב טקסטים עצבניים חושב שהוא תותח על, והוא לא מבין שרק אחד כמו אביב גפן יכול לכתוב ככה וכולם ישמעו את זה.
ורק בגלל שאני אוהבת את היהודים כל כך, אני לא איידע אתכם בעובדה שאורית ותום לא מתכוונים לשלוח את הילד שלהם לצבא.
אופס, הרגע עשיתי את זה.
***
יש לי מוטו חדש:
"זה לא הבן אדם שעושה את הטקסט, זה הטקסט שעושה את הבן אדם".
הממ, דווקא משפט נחמד.
חח, מוכשרת שכמוני...
- cookie -
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
