אהההההההההההההההה!!!!!
היה כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כיף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה אשכרה היה הטיול של החיים שלי.
בסך הכל 3 ימים, אבל עוד לא עברו 3 ימים רצופים שנהניתי בהם כמו שנהניתי עכשיו.
אז ככה, יום ראשון:
הגענו למסלול הראשון בערך ב... 2 בצהריים, וההליכה הייתה ממש מייאשת, כי היא הייתה איזה 3 שעות.
אז המסלול הראשון היה חרא, אבל חפיף. השאר מחפה.
בערך ב6 הגענו למחנה.
הלכנו לעשות חזרת מיקומים. ושתבינו - חודשיים לא עשינו חזרת מיקומים!
ומיקומים זה אחד הדברים הכי כיפיים בלהקה הזאת.
זה כל כך מצחיק.
קיבלתי סולו קבוע! =)
וואו, אני מאושרת. חפיף שזה בכלל קול של בן. אבל סוף סוף התקדמתי קצת בלהקה הזאת.
אחרי שאני שנה שורה שלישי-רביעית-חמישית עכשיו יהיו חייבים לקדם אותי שורה בשביל שאני אספיק =)
"הנדנדות עומדות בין העצים הגבוהים
והפרחים? כאלה נמוכים ובלי צבעים
כי הגן שלנו סגור"
אחר כך הלכנו למחנה, והכנו מנות חמות עם מירית.
היה הכי מצחיק בעולם.
הלכנו לישון.
***
יום שני:
חי, המדריך הכי מצחיק בעולם, הגיע לאוהל (פחח, אוהל..) ב6 וחצי להשכמה.
קמנו ב8.
הלכנו לאכול ארוחת בוקר. אחד הדברים הכי כיפיים שיש בטיול הזה!
ואז יצאנו למסלול, שהיה כל כך כיף.
אי אפשר להסביר כמה הוא היה כיפי, כי בהסבר זה "עלינו את ההר וירדנו אותו במשך 4 שעות".
אבל זה פשוט היה כיף.
חזרנו בערב, והלכנו להתארגן להופעה.
נשבעת שבחיים שלי לא התרגשתי כל כך!
ואז אמרו לנו שאנחנו ראשונים. פאק.
ומהבוקר יש לי בחילות, והיה לי התקף אסתמה בלילה, ואני צריכה לעלות לדפוק הופעה, אחרת מירית תשחוט אותי.
בקיצור עלינו, ואיך שהתחילה המוזיקה...
וואו.
איזו הופעה אדירה.
אפילו גדי אמר לי שהייתי תותחית.
היה כל כך מדהים.
הלכנו לשבת באוהל, אף אחד לא רצה ללכת לישון (חוק, יום אחרון של המחנה הולכים לישון ב5, וכל היום מתלוננים על זה).
כתבנו שיר על הלהקה, לפי הלחן של הקיץ בא:
נמאס לי מלשיר, ונמאס מריקודים
מחר אני עוברת אל הכרמלים
בלי גדי, בלי אפי, בלי מנהלים
כבר ממזמן הבנתי שמפגשים יותר טובים
שיו איזה כיף, אין חזרה - רהרהרהרהרה
שיו איזה כיף, אין חזרה - רהרהרהרהרה
אני כל כך שמחה שאין חזרה =)
ואחרי שבכיתי למירית ולעופרי
הסכמתי להישאר בלהקה הכי הכי
עם קצב, עם גידי, עם הילדה הכי יפה (שמות שנתנו לריקודים שלנו. שמות מלאים: קצב החיים, מחרוזת גידי גוב, הילדה הכי יפה בגן)
כי גם אני הבנתי שהצעירה הכי שווה!
אחח, מוכשרות שכמותנו =)
***
יום שלישי:
הפעם עופרי באה להעיר אותנו ב7, קמנו ב7 וחמישה. ככה זה כשעופרי באה.
הלכנו לאכול שוגי (אחרי יומיים שאוכלים מקופסאות שימורים - שוגי זה אשכרה הפסגה של הטיול).
יצאנו למסלול מים. זה הכי מצחיק שיש!
חחח הפילתי את מושית למים בטעות, ואז היא הפילה אותי והמים היו קפואים!
והנהג לא נתן לנו לעלות לאוטובוס אז עלינו עם טונה של מגבות ושמיכות חחחחח
ואז הגענו הביתה.
ואני נשבעת לכם. טיולים מהסוג הזה גורמים לכם להעריך כל כך את הבית.
עם כמה שהוא נוראי, וכמה שאתם שונאים להיות בו (למרו תשאני הכי אוהבת להיות שם) זה גורם רק להעריך.
התגעגעתי כל כך לכולכם.
אחחחחחח אני כבר כל כך מחכה לסמינרים שיתחילו כדי שנראה לחדשים מה זה.
איזה מלחמה זאת הולכ להיות.
ראיתי אותם. רובם תותחים. יש הרבה שלא, אבל יש הרבה שכן.
קיבלנו לצעירה 16 חדשים.
הולכת להיות מלחמה על סולואים, מקומות, מה לא.
הם הולכים לחטוף מכות.
מניסיון.
זזתי לישון שבועיים.
אבל עם הפסקה של יומיים באמצע למחר.
היה אחד הטיולים של החיים שלי.
נוער לאומי - גאה להיות שייכת!
אז אני זזה לישון.
שלכם תמיד, והתגעגעתי כל כך.
אביב סמו, חניכה בלהקת הנוער לאומי חיפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
