מה שאמור היה להיות מפגש של חמישה עשר אנשים הצטמצם והפך להיות שבעה שאחר כך הפכו לשלושה.
אז ישבנו שם שלושתנו עם שלושה בקבוקי יין ולא קמנו עד שכל אחד גמר את הבקבוק שלו ועל הדרך גם חצי חפיסת סיגריות.
התרווחנו על הספה והרגשתי טוב עם היין וגם עם הספה וחשבתי ששום דבר בעולם לא יקים אותי משם.
בשלב כלשהו השיחה של הצחוקים הפכה להיות רצינית וכשהיין נכנס הרבה סודות יצאו ועכשיו אני יודע על אנשים שקרובים אלי דברים שאולי מוטב היה שלא אדע.
ואני כותב את הדברים האלה ואולי איפשהו מקווה שמחר בבוקר אני אתעורר ולא אזכור מזה כלום אבל אני יודע שאזכור הכל ובכלל אני אתעורר בצהריים.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
