"על מה אתה חושב עכשיו?"
"כשאנשים קטנים עושים צל גדול סימן שהשמש שוקעת"
"למה אתה תמיד חייב להתחכם", היא מחייכת.
"למה את לא לוקחת בחשבון שאולי זה באמת מה שחשבתי?"
"לא נראה לי שזה מה שחשבת עכשיו"
אני שותק.
"למה אתה שותק?"
"אם הייתי מישהו אחר בעולם אחר הייתי עושה משהו אחר, אבל אני עצמי והעולם הוא העולם, אז אני שותק"
"מה??"
"לא משנה"
"נו"
"זה מתוך ספר של פויר"
"אתה קורא הרבה?"
"לפעמים"
"תחבק אותי"
אני מחבק.
"יש לך ידיים נעימות"
"תודה"
"אתה עדיין חושב על הצל הגדול והשמש ששוקעת?"
"אני חושב שאת קרובה להפליא ורועשת להחריד"
"מה?"
"זה הספר מקודם, לא משנה"
"נראה לי שאתה קורא הרבה"
"לפעמים"