נראה לי שאני צריך להקיא.
זה לא כל כך משנה אם זה יקרה עכשיו או אחר כך כי בכל מקרה מתישהו בשעתיים הקרובות אני אהיה עם הראש באסלה.
אז אני ממשיך להסתכל על התקרה, ומוזג לי עוד כוסית.
הפסקתי לספור, אני רק יודע שנגמר לי הקרח וזה אומר ששתיתי די הרבה.
הפלאפון מצלצל ברקע והצלצול נבלע לי איפשהו בתוך המחשבות.
היו כמה שיחות. הפסקתי לספור, אני רק יודע שאני לא הולך לחזור לאף אחד היום.
כוסית הוויסקי מתרוקנת שוב, ואני ממלא אותה שוב.
ממש בא לי להקיא.
אולי אני אקיא עוד מעט. אולי אני אצליח לברוח לכמה שעות.
המציאות תחכה לי בדיוק באותו מקום כשאני אחזור.