אני שותה עוד קצת מהבירה ומניח את הכוס בעדינות על השולחן.

"אני חושב שאני הולך להיפרד מהילה" אני אומר לו.

"מה להיפרד, אתם בכלל לא ביחד" הוא אומר לי, ואני מסתכל לנקודה לא ברורה בחלל ורק אומר לו "אני יודע".

הוא מחייך. מבין. אני אוהב אנשים שמבינים אותי.

אז אנחנו מדברים קצת על מה בעצם יכול להיות אם אני באמת אכנס לקשר עם הבחורה הזאת, הילה, שאני כבר מכיר די טוב ואוהב אצלה הרבה דברים אבל הכל שם יהיה כל כך צפוי שאני משתעמם מזה כבר עכשיו.

היא יותר מדי ילדה טובה כזאת אני אומר לו. התקשורת תהיה טובה, ההתאמה תהיה לא רעה והסקס יהיה בסדר אבל שום דבר לא יהיה מצוין.

זה חיים של סוכן ביטוח, אני אומר לו. לא חושב שזה בשבילי.

"מה יקרה אם תיתן לזה צ'אנס", הוא שואל אותי.

"בטח אני אעביר איתה איזו שנה ושום דבר לא יהיה מספיק גרוע בשביל לחתוך".

"אתה חושב שאתה יכול להתאהב בה?"

 "כן".

"ומה יהיה עוד שנתיים ככה?"

"אני אגיד לך שאני חושב שאני הולך להיפרד מהילה".