אנחנו צופים בטלוויזיה ומדי פעם אני מציץ לראות את הבעות הפנים שלו כי אני יודע שעוד מעט זה בטח יבוא.
"צריך להרוג את כל הערבים המזדיינים" הוא אומר בסוף ואני כבר מבין שהנה מגיע הנאום הזה ששמעתי כבר ולא עניין אותי גם בפעם הראשונה, חוץ מזה שאני פוסל כל נאום שמסתיים במילים "אין, רק ביבי".
הוא ממשיך לדבר בהתלהבות ובבטחון ואומר שאנחנו חייבים לצאת למלחמה. אתה יודע שבעצם מלחמה זה רק רצח של אחים על ידי אחים אני אומר לו, והוא מסתכל עלי ושואל מאיפה הבאתי את המשפט השמאלני הזה. "מז'בוטינסקי", אני עונה לו ואז הוא סוף סוף שותק. מהבושה.
מה איתך חוץ מזה הוא שואל אותי אחרי כמה רגעים, ואני אומר לו שהכל כמעט רגיל. הוא שואל אם יש מישהי ואני אומר לו שלא זיינתי כבר איזה שבועיים וחצי. הוא שואל למה ואני אומר לו שפשוט אין לי חשק. כן, אני מבין אותך הוא אומר ואז שנינו שותקים ומבינים שצריך להחליף נושא.
"אני אומר לך, צריך להרוג את כל הערבים המזדיינים" הוא אומר בסוף.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
