כל יום אני מתעורר ואומר תודה לאלוהים שיש לי שתי ידיים, שתי רגליים ושתי ביצים.

זה אולי נראה קצת מטופש להודות דווקא על עניין הביצים, אבל הכרתי פעם מישהו שהיתה לו ביצה אחת ותאמינו לי שזה לא נעים.

בדרך כלל אתה לומד להעריך משהו רק אחרי שהוא כבר לא נמצא, ובאמת התחלתי להעריך את מה שיש לי כשיום אחד ראיתי ששלוש מתוך חמשת הרגליים שלי לא קיימות יותר.

ידיים אף פעם לא נעלמו לי, אבל שברתי אחת מהן אז גם ידיים למדתי להעריך. אני זוכר שכשהורידו לי את הגבס הרופא הסתכל ואמר שהוא מאמין שיהיה בסדר, אז הסתכלתי עליו בחזרה ושאלתי אם אני אוכל לנגן בפסנתר. הוא אמר שאין בעיה ובעוד כמה ימים אני כבר אוכל לנגן, ואני אמרתי לו שזה מעולה כי תמיד חלמתי לנגן בפסנתר ולא היה לי כוח ללמוד.

אבל בלי קשר, נראה לי שנורא קשה להסתדר בלי שתי ידיים, שתי רגליים ושתי ביצים. אם אין לך ידיים אז אתה לא יכול להעיף זבובים שמציקים לך, אם אין לך רגליים אתה לא יכול לדרוך על ג'וקים שמתחבאים לך מתחת לארון ואם אין לך ביצים אז גם אין לך כבוד, חוץ מזה שכשאתה גומר בפעם השנייה אתה בטח כבר לא משפריץ שום דבר. פאדיחה.

אז נראה לי שיש לי סיבה די טובה להגיד תודה. ואני די בטוח שיש עוד כמה אנשים שמתעוררים בבוקר ומודים לאלוהים שיש להם שתי ידיים ושתי רגליים.

רק אל תשכחו את הביצים.