לא עורך. לא מצנזר. לא דופק חשבון. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
אנחנו יושבים רגע בצד ומסתכלים על הבחורות הרוקדות ואני שם לב שהוא קצת מהורהר.
אני מפנה אליו את הראש ועוד לפני שאני מספיק להגיד משהו הוא שם את היד על הכתף שלי. "אשתי הולכת להרוג אותי" הוא אומר לי, ומחפש אצלי פתרונות.
"עזוב", אני אומר לו. "אני אגיד שזה הייתי אני. אף אחד לא צריך לדעת כלום".
אנחנו ממשיכים להסתכל על הבחורות ומנתחים בראש את המשמעויות של מה שאמרתי עכשיו, שאם לומר את האמת הן די זניחות.
"אתה רוצה קפה?" אני שואל אותו.
"כן", הוא עונה לי.
"יופי, אז תכין גם לי. שחור, שתיים סוכר".
אחרי כמה דקות הוא הגיש לי את הכוס שהיתה חמה מדי בשביל להחזיק אבל היה בה אחלה קפה.
"אתה יודע משהו..", הוא אומר לי, "אני שמח שעשינו את זה".
בשלב הזה בדיוק הבחורות העירומות הורידו לחבר הטוב שלנו את המכנסיים והצליפו לו בתחת עם חגורה. חייכתי מאוזן לאוזן ואמרתי לו שגם אני שמח שעשינו את זה.
סיימתי את הקפה וקמתי מהכיסא. "בזבזתי איתך יותר מדי זמן יקר", אמרתי לו. "אתה מוזמן להישאר פה באגף המנודים, אני הולך לאיפה שכל הכיף". הוא נראה מתלבט לרגע אז שאלתי אותו אם הוא בכל זאת רוצה לבוא.
"אשתי תהרוג אותי" הוא אומר. "וגם אותך".
| |
|  כינוי:
בן: 44 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
