לא עורך. לא מצנזר. לא דופק חשבון. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
מחשבות של לילה
בשעות הלילה המאוחרות אני מגיע למסקנה שלאונרד כהן הולך מצוין עם וויסקי. המוסיקה השקטה והנעימה משתלבת עם דממת הלילה בצורה מושלמת ונעים לי אפילו שאני עובד תוך כדי.
הראש שלי מריץ בערך אלפיים מחשבות בשנייה ואלה מחשבות עם השראה כי בדיוק סיימתי לקרוא ספר שירה שגורם לי קצת
לחשוב.
בשורות קצרות.
ככה.
אז אני חושב על שירים שמזכירים ילדות ועל הקטע המוסיקלי החדש שכתבתי ולא הצלחתי לסיים וגם על הסקס של שלשום שהיה טוב כמו שמזמן לא היה לי. ואז אני חושב על כל מיני בחורות שהייתי איתן והיום אין להן שום קשר לחיים שלי חוץ מהעובדה שהן כנראה לא באמת נשכחו. אני גם חושב על כאלו שניסו לעשות לי קטע מסריח ושילמו על זה, ועל הסיפוק הלא מבוטל שיש לי כשאני שומע שרע להן.
עם הלגימה האחרונה אני חושב על הבחורה שהתחילה איתי ושלא הולכת לקבל אפילו רבע צ'אנס, ואז אני חושב על זה שללי אמרה לי פה בתגובות שאף אחת לא משאירה אצלי חותם, ו-וואלה, אני כבר כמעט לא כותב פה. אז רק שתדעי ללי, שאני לא נותן לבחורה הזאת צ'אנס על סמך די הרבה מידע, וזה מבוסס, תסמכי עלי.
ואם את לא סומכת עלי, אז תסמכי על זה שלאונרד כהן הולך מצוין עם וויסקי. בחיי, תנסי.
בכל מקרה, חשבתי על זה שאני כבר כמעט לא כותב פה וחשבתי לסגור. אבל בסטייל. ואז חשבתי על איך אני מסיים פה בבום כזה שישאיר כמעט את כל הקוראים שלי בהלם, אבל אני עוד חושב על זה.
אין כמו מחשבות של לילה.
| |
ישבנו אל מול השקיעה
ודיברנו על ענייני היום החולפים
יום אחד כולנו נהיה לאבק, אמרתי לה
יום אחד כולנו נהיה לאבק
אחר כך באה אלי
ללילה שלא השאיר חותם
| |
אני מסתכל החוצה דרך המרפסת ומבין שאני לא במצב רוח טוב. זה לא כל כך ברור לי למה, אבל די ברור שזה המצב.
הגיטרה האקוסטית זרוקה ברישול על הספה והשולחן מלא בספרי לימוד עבי-כרס וקלסרים שמהם נשפכים החוצה המון עמודים מצולמים שלא היה לי כוח לתייק. בצד יש ערימה של מבחנים שכתבו סטודטים לחוצים בכתב יד לא קריא ושאני צריך לבדוק אותם, אבל החלטתי שלא מגיע להם שאני אתן להם ציונים כשאני בכזה מצב רוח. בצד מונח בקבוק הוויסקי החדש שלי, שהוא הכי יקר שאי פעם קניתי וללא ספק גם הכי משובח. הכוס שביד שלי מתרוקנת בפעם השנייה ולפחות עולה לי איזה חיוך קטן כשאני ממלא אותה בפעם השלישית. אני מסתכל על הנוזל הזהוב ואחרי ניעור קל לוקח לגימה מענגת.
לפאבים אני כבר כמעט ולא יוצא, מקסימום כוס בירה על הים. בחורות חדשות לא מלהיבות אותי וזיונים לא מרגשים אותי ויש כמה אנשים קרובים שמזהים בי איזו בשלות שלא היתה קודם.
הזדקנתי. התבגרתי. תקראו לזה איך שאתם רוצים.
| |
|  כינוי:
בן: 44 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
