פיו... [הנחה מלווה בניגוב מצח עתיר זעה]

בדיוק כשאה חושב שהחופש פרס כנפיים,

אתה מגלה כמה אתה צודק!

נו ממילה...

שאתה חש מיקרוב את מגע [הקודש] אם ספר תנ"ך,

 או נאלץ לחלוק אינטראקציה אם שער ילדי בית הספר

[המיוזעים למידי] בטקס יבש ודל אם נאום של המנהל

שבטוח שזה הרגע הענייני ביתור לדון ולנעום על

 נשואים פולטים מדינים שחוותה מדינת ישראל בשנים עברו.

או גרוע מכך..

בחום שלא נותן מקום להגיון, להיתקע אם עוד 35 ילדים בתוך חדרון

אם מזגן שמוציא יותר קולות של יחמור שעיבד את קרום בתוליו מאשר להוציא אוויר קר!

סימנים  שמאמתים ומוכחים שאכן חזרנו לשגרה האינטנסיבית של בית הספר.

אך עינני רוטן!

חופש רחב מימדים גורם לכו ל בנות השכבה לגעגע, וחלקן

בוחרות לפרוק את זה בחיבוקי מחץ...

כך מצאתי עצמי ביום הראשון ללימודים מתחרמן  על פאקצות בלבוש מינימאלי+

מחנכת חדשה!

הידד! ט'3 עשו שאת שוב!

אחרי שנתיים מעיקות אם המחנכת הקודמת  וכבנות לשנה השלילית

הצלחנו לעצור את הביזיון הזה!

המכתבים למנהלת השכבה/חטיבה/והמנהל, גרמו להם להרים גבה!

ובכן... זה הסיפור:

מחנכת הכיתה הקודמת, ר',

סחבה אותנו על תותך שנתיים מעיקות שנראו כמו פיהוק אחד גדול,

היה לה קושי להשתלט על כיתת מתבגרים להוטים ותוססים,

מלאי אנרגיות וטוסטרון זורם בלי הרף..

ההינו עושים לה את המוות!

החל ממשחקי כדורגל על שולחנות הכיתה

ועד לשירה בצוותה של מיטב הזמר הים תיכוני!

שנתיים לא הבנו את המחברות בשעורים שלה!

שנתיים שלמות!!!

ידענו שבמערכת יש שעור אם ר'

זה כמו שעור חופשי...

ובקיצור... עשינו לה שכונה...

אך האנדרלמוסיה הזאת נפסקה מהר כפי הצפוי..

לילדי הכיתה היה את האומץ/חוצפה

ללכת ולעשות מחאה כלפי המורה!

"היא לא ידועת ללמד" וכינוי גני כאלה נזרקו מפי התלמידים "התמימים"

אחרי הזוהמה שגרמו לה...

הם עוד הולכים למנהל ואמרים לו שהיא לא יודעת להשתלט על הכיתה,

נו באמת..

לבסוף...

התחלנו את כיתה ט' אם מחנכת חדשה,

נחמדה כפי הנראה.

עצומה נגד שעורי ספורט

"נו ממילה" אתם אומרים שוב שבמערכת השעות מופיע

המקצוע חנ"ג ,

וכפי שחשבתם.. זה לא שם של עולה חדש מתימן,

זה השיעור חינוך גופני...

 לי אין שום כוונות לחנך את גופי..

הלא כך?

הנני חש שהוא מחנוך מספיק..

ואם בכול זאת יש שעור ספורט,

[לא שזה מפריע לבחור חסון כמוני]

אז למה בשעה השמנית?!?

זה כאילו המורים ישבו, חיככו ידיים,

וחשבו איך לשבץ את שעת הספורט שלנו בשעה הכי לא סימפאתית.

עברו שעה שעה במערכת עד שהגיעו לשעה האחרונה ביום,

 בשעה שלוש וחצי בצהרים אחרי יום לימודים מפרך

שבצו אתנו שם, ופרצו בצחוק מרושע.  "בוההעעהה....!"

וכמובן.... תמונות מעטות,  על מה שעוללתי לחולצות בית ספרי...

[ הם היו משעממות מדי]

 לא כתוב ברור ולא רוצה שהיה כתוב ברור!

 SCHOOL, DAMN YOU!"" 

תראו את הפרצוף... לכך לי המון זמן!

פירסינג למחברת תנ"ך....

[הבית ספר הזה לא עושה לי טוב]

שקיעה שצילמתי....

מזל טוב לכול האנשים שיש להם נעלים חדשות ותפוחות...

*אהם* בפי *אהם*

שלכם:

כ** אמא  של עדנה על זה שלא הביאה לי

אייס קפה