אני סוגר את הבלוג!

זאת אומרת לא סוגר.. פשוט סוגר.

כאילו לא ממש סוגר, בערך...

סגור קצת, אולי קצת הרבה, ואלי לא בכלל.

זאת אומרת טיף טיפה. שזה אומר קצת .. או הרבה?

לא ידוע...

פעמים רבות כפיתי את עצמי מול המסך.. מנסה להקליד  משהו, לא משנה מה.. כול דבר שהו...

והגעתי למסכנה חד משמעית..

הבלוג הזה מ-ע-פ-ן

לא סתם מעפן..

יותר מעפן מהחזייה של המורה שלי!

לא סתם מעפן..

יותר מעפן מהספר של קרולינה[הצלע הפחות מוצלחת מהבנות נחמה].

לא סתם מעפן..

מעפן יותר מהמעריץ  מספר 1 [והיחיד] של אייל גולון, שרכש שובר קניה למנוי חצי שנתי להופעות במה בפתח תקווה.

ו.. סט מצעי פלנל [חצי כותנה] אם אריג משי בדיוקנו של אייל גולון שנעשה  בעמל כפיים על ידי פעולים זרים מאפגניסטן

 בשמך 17 שנים רצופות.

ומומן על ידי קרן תרומות ה- פזמ"ת [פעולים זרים תורמים לתימנים].

לא באמת, הבלוג מידרדר לרמות לא מי יודע מה טובות,

וקצב העדכון אינו מסחרר.

אם רק הייתם מבצעים פעולה מתמטית פשוטה הייתם מגלים שזמן כתיבת כול פוסט הוא 24  שעות [בממוצע] וכול זה בלי להחשיב את זמן כתיבת הכותרת.

-

לפני שני פוסטים הוגרלו בין כול המגבים שני כפתורי לינקוק לבלוג של המגיבים הזוכים.

הפרסים לפוסט הקודם קודם:           

ורק בגלל שזה ישרא...

הנה לכם תמונות של סוס אימו [אני צילמתי] ואני גם סידרתי לו את הפוני [הוא קצת התנגד]