למה?
לאחד מכם יש תשובה לתופעה הנוראית הזאת שפלשה על התודעה כאליו היא הייתה שם תמיד?
למה?
למה חיי היום יום שלנו מתקיימים לפי דרישות סלקציה שבאות לפני הכרות ראשונית עם אותו בן אדם.
למה אנשים פוסלים אחרים בגלל מראה חיצוני?
למה אשים פוסלים אחרים בגלל דת?
למה אנשים פוסלים אחרים בגלל העדפה מינית?
למה אנשים פוסלים אחרים בגלל בעיות משקל?
למה אנשים פוסלים אחרים בגלל עדה?
למה אנשים פוסלים אחרים בגלל דעה?
אנשים. מה נסגר איתנו? אם כולנו. למה אנחנו נותנים לזה לקראות?
מה גרם לנו לפסילה? הרי בטוח שאותו בן אדם שפסלתם לפני רגע בגלל סיבה X טוב מכם פי 50% לפחות ב-Y.
לא ככה?
זה ממש לא משנה עם אנחנו אוהבים או לא להקה גרמנית מכול סוג שהיא.
מה אכפת לכם מראה חיצחוני?
חשבתם פעם שמוסיקה שעושה טוב לאנשים אחרים פסלתם בגלל איך שהסולן נראה?!
תיקחו את כול המעשים,המילים,המחשבות הרעות לגבי נשוא זה,
ותתייחסו אליהם כאל מסמרים בקיר עץ.
כול מילה מעליבה אחת על משיהו זה מסמר אחד ביקר העץ.
יבא היום ותצטערו על זה.
שתבינו שטעיתם תרצו להוריד את המסמרים מהיקר. אבל אז זה היה מאחור מדי. העץ יהיה מלא פגמים מכוערים.
הקיר לא יהיה מה שהיה פעם.
הקיר הזה הוא הנפש. הנפש של שני האנשים, הנפגע והפוגע.
לאט, לאט היא נהרסת מבפנים, עד שהמוות מנקה אותה בחזרה.
-
ביום הראשון של חטיבת הביניים. הייתי כול כך נרגש ומטווח.
אני זוכר שכמה נערים ניגשו עלי ושאלו אותי מה העדה שלי.
לא שאלו מה שמי.
לא שאלו מאיפה אני.
לא אמרו לי בכלל שלום.
רק רצו לדעת אם אני מספיק טוב בשבילם. אם אני חלק מהעדה הנעורה.
או סתם אחד ששיך לגזע עלוב ונחווט.
זה היה משפיל.
זה יפיסק?
אין סיכוי.
אבל עם כול אחד ידאג שהוא עצמו לא יתנהג ככה יהיה לו חיים הרבה יותר טובים.
מבטיח..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
