אני בן אדם ציני בנוגע לרומנטיקה. אף פעם לא הפסקתי להאמין באהבה, ובזה שאולי יום אחת תהיה לי כזו, אבל אף פעם לא הצלחתי להבין את הנשים שלא משנה כמה רע להן, הן לא יעזבו. אנחנו אפילו לא ביחד, סתם איזה רומן קצר חולף, ועדיין למרות שאני יודעת שאני חייבת - המחשבה שאני צריכה להגיד לו שזה לא יכול להמשיך קשה לי. אני מעדיפה שהוא יעשה את זה.
יש פה איזה חלק קטן ממני שמקווה שהוא לא ירצה לעשות את זה, ואז אף אחד מאיתנו לא יגיד כלום ואולי יצמח מזה משהו טוב. אבל העובדה שהוא עושה הרבה סטוצים, שהוא מאצ'ו ושהוא עוזב את חיפה גורמת לי לרצות לברוח למרות כל מה שהוא אומר. כל כך מוזר לי כרגע.
מה אומרים? איך אומרים? מתי? ולמה שוב אני אפגע מזה יותר ממנו?