מוזר.

התעוררתי בבוקר, עם הרגשה, שהיום הזה הולך להיות מדהים...השמש בחוץ האירה מתמיד, מזג האוויר היה חם ונעים (:

מוזר, אתמול אמרו בחדשות שמזג האוויר אחרי הצהריים יהיה קריר וירדו גשמים...הבנתי שכנראה זה רק הבוקר...

הייתי במיטה,פתאום שמתי לב להודעה בפלאפון...

היה כתוב בה "נסיכה שלי.. שיהיה לך בוקר מדהים כמוך,מקווה לראות אותך היום..אוהב אותך הכי בעולם!"

כלכך שמחתי לראות את ההודעה הזאת, מזמן לא עלה לי חיוך כזה גדול על הפנים.

החזרתי לך הודעה "כבר עשית לי תבוקר מדהים...אוהבת אותך הכי שאפשר, לא יכולה לחכות כבר לראות אותך אהובי.."

התארגנתי והלכתי לבי"ס, מאושרת וחייכנית מתמיד...

כולם החמיאו לי היום, על הכל, על השמחה שהוצאתי, על המראה, על האור בעיניים..

אף אחד עדיין לא ידע... גם לי לא היה שמץ של מושג מה הולך להיות באותו היום, היום הזה, שכלכך חיכיתי לו...כלכך...

היום הזה שבו אני יראה אותך סוף סוף, אחרי כל כך הרבה זמן וביום הזה כל מה שרציתי איתך - ייתגשם . . .

בבי"ס הכל הלך לי מצויין, היה לי מבחן שעברתי בהצלחה רבה, בהפסקה לא הפסקתי לצחוק ונהנתי עם החברים, אבל כל היום

רק חיכיתי לראות אותך, כל היום עבר לי במחשבות מה יהיה כשאהיה איתך סופסוף, האם נתחבק? האם נתנשק? האם נחזור?..

האם תגיד לי את מה שתמיד רציתי לשמוע?שאתה מאוהב בי?..

חזרתי הביתה, ורק חיכיתי שתגיע השעה שבה אתה אמור לבוא אליי...

בחוץ כבר התחיל לרדת גשם, טיפות טיפות, עם הזמן הגשם התחזק והתחזק ממש כמו ההתרגשות שלי, ופעימות הלב שהתחזקו מדקה

לדקה כי ידעתי שכל דקה שעוברת קרובה יותר ויותר לזמן שבו אני יראה אותך...את העיניים המדהימות שלך עם המבט המטורף הזה של האהבה בעיניים...

את השפתיים שלך שלטעם שלהם, אני כלכך מתגעגעת...

במראה שלי לא התארגנתי, זכרתי שאמרת לי תמשפט "אני הכי אוהב אותך שאת טיבעית..בלי איפור ובלי כלום.." שאת המשפט הזה כל כך שמחתי לשמוע...

הגיעה השעה.. השעה שבה אני אמורה לראות א-ו-ת-ך , אהובי.. אחרי כל הזמן הזה שלא ראיתי אותך,יפה שלי..

הפרפרים בבטן שלי...אני מרגישה אותם כלכך חזק, כל כך....

עברו שתי דקות בלבד, אבל עדיין לא הגעת, כלכך נלחצתי הדבר היחיד שעבר לי במחשבות זה רק איפה אתה כבר?!?!עברו שתי דקות, ואתה עדיין לא פה..

ואני לא מגזימה, אבל בכל זאת, חיכיתי כל כך הרבה זמן, אז עוד שתי דקות נוספות? קטן עליי..

עברו כבר חמש דקות, אפילו שבע, מרב התרגשות אני לא מצליחה להתרכז...

הפעמוןןןןןןןןן..מישו מצלצל בדלת...זה אתה אהובי, סופסוף:))

יש מאושרת ממני? אין פשוט אין...

לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי תדלת...ראיתי אותך...מלאך בדמות אדם...כלכך יפה,מבחוץ ומבפנים (ואת הבפנים שלך, מי כמוני מכיר?)

היופי שלך..כל כך נקי, טהור..מדהים...כל פעם שאני רואה אותך הלב שלי דופק...פרפרים בבטן...

אני משתתקת רק מהמבט שלך, המילים לא יוצאת לי מהפה...

והנה אתה, זה אתה אהובי, האהבה הראשונה והיחידה שלי, זה שאני הכי אוהבת בעולם, זה שאני לא ישכח לעולם, זה שאת כל החיים שלי אני רק מבקשת לעבור איתו, הנה אתה, זה אתה, עומד פה מולי בדממה, בשתיקה, השתיקה הכי יפה שנראתה....

פתאום פרצנו בחיבוק ע-צ-ו-ם, כמו שהייתי מקבלת ממך פעם, כאילו לא התראנו שנים (האמת שהזמן שלא ראיתי אותך באמת נדמה לשנים..)

כלכך התגעגעתי לחיבוק הזה, האוהב והחם הזה שלך, שמה לא הייתי עושה בשביל לקבל את החיבוק המדהים הזה שלך...

התגעגעתי לריח הזה שלך, שאני יכולה לזהות גם ממרחקים עצומים...

אני כל כך רוצה להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך, אהוב שלי.. אבל מרב ההתרגשות המילים לא יוצאות לי מהפה...

אתה אומר לי "התגעגעתי אלייך יפה שלי" בתקווה שאענה שגם אני, לרגע לא הבנת, וגם לא תבין, שמרב ההתרגשות המילים לא יצאו לי מהפה,

כל כך רציתי להגיד לך שגמאני התגעגעתי אליך, כמו שלא התגעגעתי ואני לא אתגעגע לאף אחד בחיים, אבל לא הצלחתי, ניסיתי, באמת שניסיתי,

הרגשתי כמי שלא יודעת לדבר, שאני מנסה לצעוק לך שהתגעגעתי כלכך, אבל פשוט לא הצלחתי, הקול נעצר לי...

רציתי שהרגע הזה לא ייגמר לעולם... הרגשתי הכי בטוחה שבעולם...

עצרת את החיבוק הזה והסתכלת לי בעיניים, פשוט היבטנו אחד לשני בעיניים, עד שאמרת לי "אני אוהב אותך...אני חושב שכדאי ש.." עצרתי אותך, השתקתי אותך. ופשוט נישקתי אותך... לא יכלתי לחכות לנשיקה הזאת יותר,חיכיתי מספיק זמן, לא יכלתי יותר...

איך שהתגעגעתי לטעם הזה שלך, אין לך מושג...

אני חושבת שעמדנו שם ולא הפסקנו להתנשק שעות ארוכות, לא רציתי שזה ייגמר אף פעם, כלכך נהנו, לא יכלנו להפסיק.

מתישהו עצרנו את עצמנו, אפילו לא שמתי לב, דיברנו, דיברנו הרבה, סיפרנו ושיתפנו אחד את השני במה שעברנו בזמן האחרון, איך היה להיות לבד,

בלעדיך, או בלעדיי...

דיברנו, צחקנו, נהנינו, התחבקנו, התנשקנו...

בעיקר צחקנו, איך אפשר להיות בלי חיוך על הפנים שאנחנו ביחד?
הרגשתי שאני ואתה נשארנו לבד בעולם, רק אני ואתה...לבד לגמרי...אין אף אחד בעולם הזה. לכמה שעות הצלחת להשכיח ממני את כל שאר הדברים שעוררו בי עניין והיו לי בראש...

לא הפסקת להגיד לי כמה שאתה אוהב אותי, ושאתה לא מוכן שניפרד שוב לעולם, כמובן שאני הסכמתי איתך..

סוףסוף אפשר להגיד רשמית, שחזרנו, רק שהפעם, אנחנו מאוהבים מתמיד,

והפעם, אף אחד ושום דבר לא יצליח לגרום לאהבה הכל כך חזקה והמטורפת הזאת להיעצר, להפריד בינינו...

כי שנינו ידענו שמעכשיו, זה רק אני ואתה, מול כל העולם...

השעות עברו להם כמו שניות, שום חוויה שבעולם לא תוכל להשתחוות לכל רגע ורגע קטן שלי איתך, אני כלכך נהנית איתך שאי אפשר לתאר את זה בכלל..

אומרים שאנחנו אובססיבים אחד לשני, אומרים, למי איכפת? כיף לי איתך, אני אוהבת אותך, אתה אותי.. מה רע? יותר מיזה לא איכפת לי מכלום!

היינו כבר עייפים, שכבנו במיטה מחובקים חזק חזק, חיבקת אותי כלכך חזק, כאילו אתה פוחד שאברח לך, או שמישהו יחטוף אותי מידיך,

כנראה לא היית מודע לזה שאני בחיים לא אברח לך, לא אעלה על דעתי לברוח לך, ולא אתן לאף אחד בעולם להפריד בינינו...

או סתם פחדת...אני לא יודעת...

אבל אני? הרגשתי מוגנת ובטוחה מתמיד, איתך אהובי, אני לא פוחדת מכלום, אני יודעת ששום דבר לא יכול לגבור עלינו...

היית כל כך עייף, יותר ממני, עבר עליך יום ארוך, נרדמת...

אתה ישן כמו מלאך, פנים של מלאך יש לך,נראת תמים ומתוק, אין דבר שאני אוהבת יותר מלהביט עליך כשאתה ישן נסיך שלי..

לא יכלתי להפסיק להסתכל עליך, רציתי כל כך לנשק אותך..אתה כלכך יפה אהוב שלי, אתה הדבר הכי יפה שקיים בעולם הזה, ואני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר...האהבה שלנו הייתה עצומה מתמיד, כרגע גם המוות לא היה מצליח להפריד בינינו...

גם כשישנת, לא הפסקתי לחבק אותך, גם אני פתאום התחלתי לחבק אותך חזק חזק, אבל לא מאותה סיבה, לא רציתי שיהיה לך קר, דאגתי לך...

אט אט גמאני התחלתי להירדם, קיוויתי לקום מחר בבוקר עם הידיעה שמהיום כל יום יהיה נפלא ומדהים כמו היום הזה, היום שלעולם לא יישכח מזכרוני...

התעוררתי בבוקר, הסתכלתי ימינה ושמאלה, והתאכזבתי לגלות, שכל זה,בעצם, היה חלום....

"מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך..."