מוזר.

אני לא יודעת איך לתאר מה שעברתי בחודש האחרון..

כל כך כל כך הרבה, מה שעברתי בחודש הזה אנשים לא עברו כל החיים שלהם...

אני פשוט לא יכולה יותר, אני עוד שנייה מוותרת, מרימה ידיים,

אני לא מחזיקה מעמד.

קשה לי... ואין מי שיהיה איתי שיחזיק לי את היד...פשוט אין.

אי אפשר לתאר את המצב הזה

נמאס לי, אני עומדת לוותר.

אין לי יותר מה לעשות, נסגרו בפניי כל הדלתות, די, עד מתי?

כמה אפשר לבדוק ולנסות אותי...אני חזקה באמת, אבל לא עד כדי כך.

לא מאחלת לאף אחד את המצב הזה.

אבל זה לא אני החשובה עכשיו, זה אתה, עליך אני צריכה לשמור, בגלל זה אני פה, חיה וקיימת, רק בשבילך ולמענך.

אם לא הידיעה שאתה צריך אותי, לא הייתי פה כבר ממזמן......

"אפשר לכתוב עליכם סיפור שלם, אולי יותר.."