דלת הטור-באס שלנו נפתחה . ההפסקה הראשונה האמיתית שלקחנו מתחום המוסיקה . " האחים ג'ונאס הודיעו על הקפאת הקריירה שלהם , בשנת 2015 , לא .. " ניתקתי את הטלווזיה .
נמאס לי לשמוע את כל זה . נשבר לי . אני יודע שלקחנו הפסקה ,אבל כי אנחנו צריכים את זה .
השינויים שקרו בין השנים האלה . האחים ג'ונאס הם לא מה שהיו פעם . היינו ג'ו ניק
וקווין . עכשיו אנחנו כבר ג'ו ניק ופרנקי . " ג'ו , צא כבר מהאוטובוס בבקשה " ציוותה עליי אמא .
" אני יוצא " נאנחתי . עוד לפניי שהספקתי להכנס לבית , כבר מצאתי את עצמי מזמין מונית לעוד חצי שעה.
זה הייתה הפעם הראשונה שאני בורח מהבית . מההורים . ומהאחים שלי . אבל לשם כך הייתה ההקפאה
של הקריירה שלנו . ניק יוצא באלבום סולו נוסף , הלהקה על סף פירוק . אני חושש שלא ישמעו מאיתנו יותר .
עליתי מהר במדרגות , ובלי היסוס התחלתי לארוז מזוודה . שמתי כל מה שהיה נראה יקר ערך , המון כסף -
שלא היה חסר לי , בוא נאמר . וכמה בגדים . תוך 20 דקות מצאתי את עצמי מאורגן , ויצאתי בשקט מהדלת
האחורית . המונית כבר חיכתה לי בחוץ . " כמה שיותר רחוק " ציוותי על הנהג והבאתי לו כסף מכובד.
אחריי שעתיים הוא הגיע ליעד מסוים . הוא נעצר , וזה היה הסימן שלי לרדת . סימנתי לו עם הפנים תודה .
" איפה אני ? " מילמלתי לעצמי בזמן שהרוח מעיפה את השיער שלי . " אתה בלוס אנג'לס " ענתה לי בחורה
ששמעה אותי . " נהג מפגר , ביקשתי כמה שיותר רחוק , לא להקיף את העולם ולחזור ללוס אנג'לס " התעצבנתי
ולא חסכתי במילים . " שמחתי לעזור " היא הרימה גבה והמשיכה ללכת . " טוב,אז לבית מלון " מלמלתי לעצמי בשקט .
" ברגע שנכנסתי למלון כבר בנות התחילו לרוץ אליי . חלקן בכו, ואת זה אני אף פעם לא מצליח לפענח . למה הן בוכות ?
הצטלמתי איתן והלכתי לקחת לעצמי חדר . עליתי במעלית לקומה האחרונה, ונכנסתי לחדר שהזמנתי .
" שלום ביית " חייכתי למראה החדר ונכנסתי לשכב על המיטה הגדולה . למרות שהרגשתי אבוד .
מה עכשיו ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מורכב .