לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"או אהבה פתאום היא מתפרצת.."




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

6/2008

"המתנה היחידה שהאהבה דורשת היא - אהבה"


מסתבר שלא מזמן רשמתי לכם עד כמה אני זקוקה לאהבה,למישהו חדש,להתחלה חדשה,מי היה מאמין שזה יהיה מישהו שלא שמתי לב שהוא מתחת לאף שלי,הוא היה שם כל הזמן ולא ראיתי את זה..

אז ירדתי לטבריה לחמשוש כזה,לנקות קצת את הראש-מבלי לדבר על כלום,מבלי לחשוב,להנות ולמצות כל רגע,אז כן אני לא אכחיש חשבתי עליו חשבתי שאם הוא היה שם זה היה שיא המושלם בשבילי,אבל שוב התעוררתי לעובדות עצמם והחלטתי שאני צריכה לקבל אותם ולהשלים אותם עם כמה שהם גרועות ו'מרות' בשבילי.

אז הילד הזה הוא היה מין סוג ה"ידידים" שמחזרים אחריי אולי בעצם לא צריך לקרוא לו ככה אלא אחד שחיזר אחריי הרבה זמן,הוא גם היה ביומולדת שלי רק שאז לא הבחנתי במי שהוא באמת או לא ניסיתי לחשוב על זה אפילו כצ'אנס,גם בל"ג בעומר כשנפגשתי איתו לא חשבתי על זה ויותר מזה לא רציתי את זה.

הוא היה איתי במלון כי אבא שלו ואמא שלי עובדים באותה חברה,בהתחלה כשבאתי לשם הייתי נורא מצוברחת כי עוד איכשו השם "משה" צץ לי מידי פעם מי היה מאמין שאחרי החופשה הקצרצרה הזאת הוא יחלוף פחות ופחות מיום ליום! בקיצור ביום חמישי שהגעתי,הייתי איתו,ישבנו דיברנו ,התחלנו להכיר אחד ת'שני יותר קצת לעומק ממה שהכרנו,אפשר לומר שהכרנו באופן שטחי למדי,הלכנו להסתובב בטיילת והחזקנו ידיים הוא הציע לי לשתות ופתאום היתה לי מין הבזקה כזאת משהו שלא קרה קודם לכן,הסתכלתי עליו בעיניים אחרות בקטע של גבר,ולא בקטע של עוד ידיד,או עוד 'מחזר',כשחזרתי למלון התחלתי קצת לחשוב אם אני בכלל מסוגלת להכנס לקשר ואם אני רוצה אותו בכלל,פקפקתי בזה,אבל אמרתי שההחלטות יגיעו מתישהו ושזה יבוא מהלב זה יקרה אם הוא מחזר אחריי הרבה זמן זה כבר אומר "דרשני"!

יום שישי למחרת,כשיום חמישי כל הלילה ביליתי איתו,הלכתי למסאז' שבו ניקיתי את הנפש ושחררתי את הגוף,לא חשבתי בכלל באותו רגעים שהמסאזיסטית פירקה לי את הגוף על משה אלא עליו אם אני רוצה להיות איתו ושכ"כ בא לי לנשק אותו אבל אני לא אעשה אותה טעות כמו שעשיתי עם משה,'זה או שאני מתנשקת איתו ונהיית חברה שלו,או שאני בכלל לא מתנשקת איתו ולא נהיית חברה שלו ומשאירה את המצב כמו שהוא'.

החלטתי שאם הוא יבוא ללובי של המלון שלי היום אני הופכת רשמית להיות חברה שלו ופשוט מתנשקת איתו.כשאני יוצאת מהמסאז' שכל כך הרגיע אותי ועשה אותי מישהי אחרת(זה הזוי לחשוב כך אבל כן זה ניקה לי את הנפש והשכיח ממני את הכל,פשוט הייתי מצויה בעולם שלי!),אני רואה שהוא רשם לי "ב9 תהיי בלובי"..

ואז חשבתי ושוב חשבתי עד שהגיע הערב,והחלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים ואחרי הכל דיי צריך להמשיך הלאה,עם התחלה חדשה אם אני לא אתן לעצמי להתאהב ואקח ריזיקות בחיים אז אני בחיים לא אשכח את העפולאי הזה!,הלכנו לטייל שוב פעם בטיילת ואז אמרתי לו שאני מוכנה להיות שלו ואז התנשקנו,זה היה רגע מקסים ולא חשבתי בכלל על משה,ומאז כלומר משבוע שעבר אנחנו ביחד.

ובילינו המון השבוע הזה אחד עם השני אני הלכתי אליו הוא בא אליי,נכון אני לא חושבת על משה כמו אז,אבל יש לי אליו משהו,רגש שעדיין שורד למרות הכל אנ'לא יודעת איך להסביר אבל לדוגמא היום התקשרתי אליו שוב מחסוי בשביל לשמוע תקול שלו ואחרי זה אני חושבת לעצמי לעזאזאל אני עם מישהו עכשיו כמה מגעילה אני יכולה להיות.אבל זה משהו שלא עוזב אותי לא יודעת למה,אני יודעת שמשה לא חושב עליי בכלל,ואני בכלל לא יודעת מה איתו אם הוא פנוי או לא פנוי והאמת?זה לא אמור לעניין אותי במיוחד!

למשל כשהוא איתי אני לא חושבת בכלל על משה,אבל כשאני בלעדיו פתאום משה מתחיל לעלות לי במחשבות,כשהתחלתי לצאת איתו משה היה רחוק מאוד מהמחשבות שלי,אז איך פתאום שוב הוא צץ וחזר אליי?

אולי משום העובדה וההרגשה שאני יודעת שאם הייתי עם משה עכשיו הייתי שיא המאושרת,וזאת היתה ה-א-ה-ב-ה האמיתית זאת שגורמת לי לחיוך מבלי אפילו לזייף ולו לטיפה

אבל מה לעשות שככה זה הסתיים ובוא נודה באמת הוא לא בדיוק מעוניין בי או רוצה אותי,הוא בשלו ולא מעניין אותו שומדבר,מעניין מה כלכך רע עשיתי לו שהוא ככה מחק אותי מהחיים שלו.

או שהוא פשוט "מיצה" מה שנקרא..

אפשר להגיד ששכחתי ממנו קצת שהוא ירד לי מהמחשבות קצת יותר,ושהחשק לדבר איתו או להתקשר אליו לא קיים,אבל עדיין הוא שם איכשהו בלב שלי,כל פעם שרק אומרים "עפולה" או יש איזה שיר ישן ומוכר שמתנגן לו ברקע מזכיר לי אותו,הוא שם הרגש הזה לא נכבה מעצמו,הוא ממשיך לשרוד גם ברגעים כאלה.

לפחות אני מתנחמת בעובדה שזהו הוא משתחרר אוטוטו ואז לא יהיה סיכוי שבעולם שאני אראה אותו ואני אפסיק גם לחפש אותו במרכזית בימי שני בגלל העובדה שאני אדע שהוא משתחרר.

אין מה לעשות ה'חיים הם באמת לא פיקניק ',אבל איך אני אסביר לכם.?יש לי הרגשה ואני בטוחה שמשהו צריך לקרות בינינו !!וזה עוד יקרה אתם תראו :] אין לי מושג מה אם זה רע או טוב אבל ככה כמו שזה הסתיים זה לא יכול להסתיים ככה ,צריך להיות לזה סוף גמור!!!

אני זורמת עם מה שיש לי כרגע,ובאמת הבן זוג שלי כרגע הוא בנאדם נהדר,ילד טוב ביישן כזה,אבל מה לעשות שהלב בוחר במשהו אחר?!

 

יהיה בסדר ב"ה...

זכרו מה אמרתי ביני לבין אבוטבול זה לא הסוף משהו עוד חייב לקרות!

אני עפה לישון מחר יש בסיס ואין לי כוח לזה ב=כ=ל=ל=! :/

 

שיהיה שבוע טוב!

 

 

נכתב על ידי , 17/6/2008 18:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~R~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~R~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)