הפגישה
יומן יקר שלי,
היום היה הדייט בראשון שלי עם אביב אבל הוא היה מוזר, לא ידעתי שאביב כזה.
ולא נראה לי שאני ירצה לצאת איתו שוב, כי אני כבר לא מרגישה כלום כלפיו.
פעם ראשונה בחיים שלי, שהפסקתי לאהוב משהו ככה, באמת, פתאום הכל ישתנה.
טוב אז אני יפרט, חיכיתי לו ב6 בקניון כמו שכבר קבענו והוא איחר ב5 דקות, לא נורא.
סתם הסתובבנו ודיברנו ובדיוק עברה חבורה של בנות מהשכבה שלו בבית ספר,
בלי ליאה החברה הקודמת שלו. אחת מהבנות נופפה לו לשלום והשנייה שלחה לו נשיקה באוויר .
הוא חייך ואמר לי "אני עוד מעט חוזר" וחייך. הוא התחיל לתת לכל אחת מהן נשיקה על הלחי.
והוא דיבר איתן קצת, חיכיתי לו איזה 15 דק' עז שהוא סיים לדבר איתן.
אחר כך הוא חזר ואמר לי "חזרתי חיכית לי הרבה זמן?" לא סתם אני רבע שעה מחכה לבד ><
אבל אמרתי "לא, הן מהשכבה שלך?"
"כן"
"אה..."
ואז כבר התחיל להיות ממש משעמם כי לא היה לנו נושא שיחה לדבר לא כמו שהוא היה אצלי.
אז אמרתי לו "טוב אני הולכת"
"למה?"
"כי תראה אין לנו על מה לדבר.."
"אז מה?"
"מה אז מה? זה מוזר לא כמו שהיית אצלי.."
"את צודקת, אבל אנחנו ידידים נכון?" "ברור" וחייכתי והלכתי לכיוון הבית
לפעמים אנשים לא מתאמים לקשר, רק בתור ידידים, ובתור ידיד אביב ממש אחלה.
אני מאוד מקווה שבאמת נשאר ידידים.
כשחזרתי הביתה אמא שלי אמרה לי שעמית התקשר, עמית הוא גם ידיד מאוד טוב שלי,
אבל הרבה זמן לא יצא לנו לדבר אני עוד מעט יחזור אליו, מעניין מה יש לו להגיד.
אני גם רוצה לספר לו על אביב, בטוח הוא יגיד לי שאני ואביב באמת לו מתאימים,
ויותר טוב שנהיה ידידים הוא תמיד תומך בי בדברים האלה.
וזהו היום אין לי הרבה מה לכתוב אני מקווה שיהיה משהו מעניין שיהיה לי מה לכתוב :D
עד כאן מיטל.
אני יודעת שהפרק של היום קצר, ואני עוד מעט מסיימסת לכתוב את הסיפור יהיה בו י"א פרקים (:
ואני מאוד מעריכה את מה שאתם כותבים לי בתגובות באמת, אני מצטערת שלא יוצא לי לענות.
ואם אתם רוצים להיות קוראים קבועים שוב תגידו, ואני יודיע לכם כל פעם שיצא עוד פרק.
ואני חושבת שאחרי הסיפור הזה אני יתמקד בסיפורים קצרים עד שני פרקים כבר יש לי המון רעיונות.
אוהבת המון סופרת (:
תודה ל- D e s i g n ~ K i n g d o m על העיצוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סופרת (:
