מחנה ווינברג 2007

שלא נכנסתי לבלוג הזה O:
והיום כששלחו לי הודעה במייל נזכרתי שהוא בכלל קיים והחלטתי שממש ממש חשוב לספר כמה שאני מתגעגעת לכולם, ולאווירה והכל..
האמת שהקטע הכי מבאס בעניין הוא שאין מצב שזה יחזור להיות ככה, חח אבל לא נורא נתגבר ^^
עוד קטע מבאס (חח בשבילי, לא יודעת אם בשבילכם P: ) הוא שאני לא אוכל לבוא לפגישה כי אני טסה לארה"ב ממשלחת בתאריך הזה! :O
האמת ששמרתי על קשר עם קבוצה די נכבדת אני מניחה, והם בין האנשים היותר מקסימים שהכרתי אי פעם, אז תודה לכם אנשנושים :)
אז רק להגיד שאני מתגעגעת בטירוף,
ליאור גרוסמן- קבוצה סגולה, מספר 5 :)

אוהבת אתכם מלא! :)