לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


go Jesus!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

אנשים מעוותים


אני לא בן אדם יפה. אף פעם לא הייתי וכנראה שאף פעם לא אהיה- ואני שלמה עם זה. אני בגרת מספיק להבין שמה שיקבע אותי זה המעשים והיצירה שבקרוב אחרוט אותם על הזרוע עם עשרות דקירות מחט. התפיסות לאסתטיקה משתנות, והן סתמיות לחלוטין. סתם אופנה חולפת. אתם בטח מהנהנים עכשיו לגישה הזאת, יופי הוא לא הכל.. נכון נכון, אבל אתם תעדיפו פי עשרות מונים בחורה יפה, ולא משנה עד כמה היא חרא, או טיפשה, או לא שווה התיחסות. כל יפי הנפש שבכם תשקיעו את כל תשומת הלב שלכם בבחורה יפה, אתם תשבחו את שמה או תקראו לה זונה- היא תהיה מרכז המסיבה רק כי היא נראית טוב.


"אוי לין נו דיי, כמה אפשר להגיד לך שאת יפה..." אז תגידו עד מחר חברים יקרים שלי, אם תשאלו את עין הבחור הפלוני אלמוני "איך זאתי נראית לך" במקרה הכי מפרגן תקבלו את ה"בסדר" המעליב הזה, או אפילו "סבבה"- כל תשובה מספיק חסרת דעה כדי שתשמע ביחד ככן ולא. אמציי הדעה וכמובן הבנות מלוטפות האגו, יכול להיות ויזרקו את דעתם האמתית על מה שאני לובשת, על השיער שלא לפי שום קוד סגנון, על האיפור שלא מוסיף ולא גורע, על העור השומני והלא אחיד, על החזה הקטן, המבנה הלא פרופורציונאלי...ממש כמו אישה בגיל העמידה.


אנשים מעוותים לעולם לא יבינו עם היד על הלב שיופי הוא זניח- לא כי הם רעים. אלא כי ככה העולם פועל. בחור לא יגש לבחורה בפאב כי היא נשמעת מצחיקה ומעניינת, אלא כי היא כוסית, כמובן לפי הטרנד האסתטי נכון לעכשיו (שזה פנים של בלה סוואן מדמדומים עם הבעה רפויה וחלולה ושפתיים פעורות ככה שרואים רק קצת מהשיניים- אני לא מסוגלת לעשות את הפרצוף הזה).


וליגת הבחורות הפחות יפות נשארת לאסוף את שארית הפליטה של הבחורים שלהם לא הלך עם הכוסית ההיא, כמובן את אלה שמוכנים להודות בזה.


 


מה היא עשתה בחייה? מה היא שווה?


זה מה שצריך לשנות.

נכתב על ידי , 11/4/2012 23:40  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כתבתי בנובמבר 2009


זה כתה י' שלי. היום אני כבר מסיימת תיכון.

לפני כמה ימים הייתי בתחקיר בטחוני למודיעין, ויש שם את הדף שורות המפחיד הזה שמבקש ממך- כאילו שזה ברור מאליו- לסכם אירועים מגיל 14 עד היום. לא היה לי מה לכתוב, החיים האלה נמחקו מזכרוני, כאילו ששחכתי מכמה חיי המשפחה שלי לא קיימים, כאילו ששחכתי ממה נגרם הסדק על הדלת במטבח ומתי נקנו בקבוקי הג'וני.

בצורה אירונית ממש הרבה מהאנשים שמוזכרים פה בכל התקופות חוזרים חזרה לחיים שלי, הם כלכך שונים עכשיו וגם אני. בלוגים זה דבר שצריך לכתוב לפעמים, אולי אפילו לתקופה קצרה, וגם אם הם לא פופלריים בכלל. ממש במקרה נזכרתי ברצף המספרים הזה וכרגע ממש יצאתי ממסע בזמן בתוך החיים שלי. ויש לי תובנות, קצת מוסרי השכל וחומרים למחשבה. החיים האלה משתקפים ממש בדברים שאני עושה ומרגישה גם היום, והבלוג הזה נוטף כאב.

היום הרבה אנשים כבר קוראים לי אומנית, אני יודעת קצת יותר, ומאוהבת הרבה פחות. זאת הייתה ההתחלה שלי.

 

עכשיו השאלה היא מה ההמשך?

נכתב על ידי , 6/4/2012 23:06  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 30

MSN: 

תמונה




4,777
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לellianora אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ellianora ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)