נכון מה שאמרתי בכל הפוסטים האחרונים?
אז זהו, לבלוג שלי יש קסם כזה, שכל פעם שאני כותבת בו משהו רע, המשהו הזה נעלם תוך שבוע גג. זה ממש נחמד =]]
בכל מקרה, יש לנו קייצת ממש טובה (או שלא ככככל כך טובה). בכל מקרה, מה שלא יהיה, אני נהנית בטירוף וממש לא בא לי להתחיל את הלימודים בתל אביב... חשבתי שאני פשוט הולכת לחכות ללימודים האלה כל כך אבל לאאא...
דיזוקן, תתעודדו, אתם הכי טובים שיש! כאילו, אנחנו.... ויש לנו את הירוקים הכי יפים!! בעצם אלה הירוקים היחידים... אבל הם עדיין יפים!
כן, והייתי בנושא של מה שכתבתי בפוסטים האחרונים... אז הבנתי שזה חארטה וזה טמטום של ילדה בת 15 וחצי שלא מבינה כלום...
ואלה שכתבתי עליהם בזמן האחרון? גיליתי שכבר אין לי עניין בהם. נכון, לפני זה היינו חברים-הכי-טובים-בלה-בלה-בלה, אבל עכשיו מה שנשאר מהם זה זיכרון מעומעם ונחמד, וכרגע הם לא חסרים לי (ואני גאה בעצמי על ההסתגלות למצבים!).
ושוב דיזוקן (הו, אני כל כך אוהבת את השם שלנו!)- אני שונאת להשתפך וגם קצת קשה לי להחמיא, אבל אנחנו חייבים לזכור שיש לנו אחד את השני ואני יודעת שתהיו שם איתי אם אני אצטרך אותכם ואני ממש מצטערת שאני לא מרגישה שאני עושה בשבילכם 100% ממני. בכל מקרה אני אוהבת אותכם מאוד, ואם אני צריכה לבחור אם מי לנסוע ללונה פארק וליום כיף בכלל.. זה יהיה איתכם! ותתלהבו, ממני לא שומעים דברים כאלה בכלל..
סווצ'רט-בוקסר-חזייה, עלו והגשימו!
אז מה אם נעלבתי. כבר עשיתי חסימה מלאה בלב (ואני ממש מרגישה חומה מסביב ללב), ולא אכפת לי. ממילא מי שלא טורח לדבר איתי אין לו מקום במבצר החדש הזה.
oh yaeh. i love my life