לא ולא! איש בְּרֶש אָאוּס נישְט, נראה לי בכל מקרה.
חזרתי מארצות הברית. היה לי כל כך כיף שם. לפני שנסענו אמא אמרה לי שבטח אני ארצה להישאר לגור שם, אבל היא טעתה.
אני לא יודעת למה, גם אני חשבתי ככה, אבל אני לא רוצה לגור שם.
הכל מרגיש כל כך מזוייף- כייפי- אבל מזוייף. חוץ מבטבע. שם מדהים, זה רק ההרים ואתה. ואבא. ואמא. ואח קטן. אבל זה משום מה לא כל כך מפריע.
אני לא יכולה לספר על הטיול, אני לא יכולה להכניס חודש לכמה משפטים. שיהיה לי כוח, אני אשים תמונות.
אבל בינתיים
I (do) love NY
היה לי חלום מושלם בלילה. אני לא מספרת חלומות, זה פרנציפ אצלי. אבל סיפרתי אותו למישהי אחת.
וזה רק הגדיל לי את המחשבה שהוא היה מושלם. ז"א, קטע ממנו. כל השאר היה מוזר.
כל כך נהניתי ממנו, הייתי מוכנה שהוא ימשיך. וימשיך. ויתגשם.
הלוואי שהוא יתגשם. (אבל זה בחיים לא יקרה, יש פחות מסיכוי של אחד למיליון שזה יקרה).
אבל לא אכפת לי.
מזל שאני חוזרת לגתה.