לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Highway to nowhere



Avatarכינוי:  Xx..michelle..xX

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2007

פוסט אחרון של 14 ועוד משהו על השעון


אז זהו, אם לא יהיה לי פרץ יצירותיות היום, זה אומר שזה הפוסט האחרון שאני כותבת כשאני בת 14. עכשיו 14 נשמע לי כל כך קטן... מאחור. אני לא מאמינה שמחרתיים יש לי יומולדת, לא הייתי מוכנה לזה. ועוד רחוק מהבית... כנראה שהכל רומז לי שאני לא אמורה להישאר בבית עוד הרבה זמן. כבר הרבה ימי הולדת יצאו לי בטיולים (12 בחרמון, למשל). אז יש לי יומולדת.... מוזר.


יש לי שריטה, סביר להניח שלא להרבה יש אותה, כי שריטות בדרך כלל לא נפוצות. אם אני במקרה שמה לב שהשעה בשעון היא דקה לפני שעה מיוחדת ( 10:10 ,22:22, 13:13 וכו') אני מפסיקה לעשות את מה שאני עושה, ומחכה. מחכה שיתחלף. לפעמים אני מגיעה לזה כמה שניות לפני שמתחלף, ואז לא קורה כלום. אבל אם שמתי לב שנייה אחרי שהשעון התחלף ל"דקה שלפני", אז יש לי דקת דומייה. אני לא ממש זזה, אני לא ממש מדברת. פשוט מחכה.

זה קרה לי לפני כמה ימים. השעה הייתה 23:22. חיכיתי. הרבה זמן. ובזמן הזה נוצר אצלי מן מתח כזה. מתח של ציפייה, אבל גם של עצבים. רציתי שזה יגמר כבר, הדבר המעיק הזה. פעם, עד לפני כמה זמן, ברגע שהשעה התחלפה ל"שעה מיוחדת", הרגשתי הקלה כזאת. הפעם זה לא קרה. פשוט המשכתי כרגיל. שום שמחה, שום הקלה. זה בטח נשמע ממש ווירדו, אבל זה עשה לי משהו, זה שזה לא הזיז לי. אני הופכת להיות אדישה יותר? אני לא מבינה מה קרה. זה לא צריך להיות ככה. ולמרות שזה נשמע פלצני, אני חושבת שזה אומר משהו. אולי גם את המתחים האמיתיים בחיים שלי אני לא יודעת לשחרר, ובגלל זה אני מגיעה למצבים שאני מגיעה אליהם (...לא אמרתי אז אל תשאלו). אני בטח צריכה למצוא דרך לפרוק דברים.

 

יום אחרי זה השעון הפסיק להאיר.

נכתב על ידי Xx..michelle..xX , 29/1/2007 17:17  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הלוואי


הלוואי שהייתי חכמה כמו מלה.

הלוואי שהייתי שרה כמו נוינוי.

הלוואי שהייתה יפה כמו היל.

הלוואי שהייתי מוצלחת כמו אדו.

הלוואי שהייתי מוכשרת כמו מאיה.

הלוואי שהייתי חברותית כמו מורני.

הלוואי שהייתי חמודה כמו זהר.

הלוואי שהייתי מאמי כמו נעמה.

הלוואי שהייתי כוסית כמו יעלו.

 

הלוואי שלא הייתי אני.

הלוואי שמישהו היה שם לב.

הלוואי שמישהו היה מתגעגע אלי לפעמים.

הלוואי שמישהו היה אוהב אותי באמת.

הלוואי שיכולתי לספר למישהו.

הלוואי שיכולתי להשיג את הדבר הקטן הזה שאני כל כך רוצה.

הלוואי שהיומולדת שלי כבר תלך.

הלוואי שהשנה הזאת כבר תיגמר.

 

איך בסוף יום נפלא כזה באות הרגשות כל כך מגעילות?

נכתב על ידי Xx..michelle..xX , 25/1/2007 22:54  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXx..michelle..xX אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Xx..michelle..xX ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)