סיימתי לקרוא עכשיו את "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" (מס' 6 בסדרה), בפעם השנייה. אני יודעת שהשביעי עומד לצאת בעוד כמה זמן, ורציתי להיזכר בספר מספר 6 כי כבר שכחתי הכל.
המון זמן לא קראתי הארי פוטר. אבל בפעם המי-יודע-כמה, שקראתי שוב את הארי פוטר ואבן החכמים- הרגשתי שיכול להיות שאני אמרתי את המילים, מרוב שהן היו לי כל כך מוכרות מרוב פעמים שקראתי אותן.
אני לא הייתי אומרת שהספר השישי בסדרה הוא אחד המופלאים- אבל הוא קסום לא פחות מהאחרים. הוא חזק, מושך, ואי אפשר להפסיק לקרוא בו, בכלל. לפני שהתחלתי לקרוא אותו לפני שבוע בערך, הייתי חייבת להריח את הריח המיוחד, ששמור רק לסדרה הזאת. נזכרתי דרך זה בכל ההנאה שהייתי לי כשקראתי את הקודמים. פשוט יש בסדרה הזאת משהו שלא קראתי אצל שום ספר אחר, ותאמינו לי, קראתי הרבה.
אני חושבת שג'יי.קיי.רולינג היא אחד מגאוני הדור. לחשוב על כל הדברים הקטנים, לחבר דברים בין ספרים שבכלל לא היינו מצליחים להעלות בדעתנו, זה סוג של קסם שיש לה. את הספר "הארי פוטר וחדר הסודות" היא כתבה לפני שנים. ועכשיו הוא מתחבר בקשר ישיר אל השישי, תוך שהוא מדלג על הספרים שביניהם. אני מתכוונת ל"הורקרוקס"- דבר שנותן לרוצחים לשמור בו חלק מהנשמה שלהם. היא לקחה אלמנט מהספר השני, לצורך העניין-ארבע שנים אחורה, ותפרה לאותו חפץ סיפור אדיר. חפץ שלא לקח שום חלק בעלילה בין שלושת הספרים שיצאו בין השני לשישי. יש בזה גאונות.
אבל,
דברים לא מסתדרים לי.
הקוסמים הם כמעט יכולי-כל, נכון? הם יכולים לרצוח, להצמיח עצמות, להוציא את הנשמה שלהם מהגוף, להפוך את עצמם לחיות.
הם מרפאים פציות גופניות קשות בשניות.
תסכימו איתי שמשקפיים זה איזשהו עזר למגבלה. להארי יש מגבלה. למה אף אחד, לעזאזל, לא טרח לנקוש באצבעות ולתת להארי ראייה 6:6? באותה הזדמנות שהארי הצמיח מחדש את העצמות ביד שלו במשך לילה, האחות לא הייתה יכולה שנייה אחת למלמל משהו ולפתור אותו מהמשקפיים לנצח? אפילו אצלנו, המוגלגים המזולזלים, קיים הדבר הזה. כמה אלפי שקלים, ויש לך ראייה חדשה.
וגם, הקוסמים שולחים את הדואר שלהם עם ינשופים, נכון? אבל הם יכולים להתעתק. למה הם צריכים לחכות הרבה זמן עד שהינשוף יביא את החבילה\מכתב לנמען, ולא פשוט מעתיקים את החבילה אליו?
ומה הבעיה שלהם להתלבש כמו מוגלגים? תסתכלו בסרט- כל עוד הם לא במהלך שיעורים, הם לובשים בגדים רגילים לגמרי. אז מה כל התאורים האלה של "אדם המנסה ללא כל הצלחה לחכות סגנון לבוש מוגלגי"?
וכתוב גם שלנוויל נשרפו המכנסיים, והוא עלה לחדר לחפש חדשים. הוקוס פוקוס אחד, וזה היה נעלם!
לא ברור.
אבל בכל זאת, לקרוא שוב על הארי (שבניגוד לרבים, סליחה- רבות, אני לא בונה על חתונה איתו) מחזיר אותי לפעם, שהייתי עוד קטנה והוקסמתי לא פחות מהספרים האלה.
אני מסכימה שלכתוב על "הארי פוטר" אחרי חפירות עמוקות ופילוסופיות כל כך יראה לחלק כמשהו מוזר, ירידת מדרגה, אבל לא אכפת לי בשיט. אני כותבת על מה שעושה לי טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Xx..michelle..xX