-פשוט המזל שלי-

טוב היום החלתתי להכנס לבלוג אחרי הרבה זמן שלא נכנסתי.

קראתי את התגובות שלכם והבנתי כמה אהבתם את הסיפור שלי, אבל היה לי קשה להמשיך.

עברה עליי תקופה בכלל לא קלה.

הרבה שיחות עם היועצת בבצפר, עם המחנכת של הכיתה, עם המחנכת לשעבר שלי ועם עוד הרבה אנשים.

כל מה שקרה, ואני מניחה שמי שקרא בבלוג בקביעות יודע מה קרה, לא תורם ללחץ של הלימודים ורק מוסיף יותר קושי.

אנייודעת שגם אם אני אמשיך לעדכן אתם כבר בקושי זוכרים על מה היה הסיפור ויכול להיות שבכלל לא תחזרו לקרוא כאן.

קראתי את כל התגובות שלכם מהפוסט האחרון שכתבתי והיה לי ממש חבל שעזבתי ככה. לחשוב שאם הייתי ממשיכה הסיפור כבר היה מגיע למי יודע איפה פרק. אוף מעצבן.

לבלוג הזה יש לכל היותר 10 כניסות ליום, שזה כלום האמת. ויש פה 30 מנויים, שאין לי מושג אם זה נחשב להרבה או לא.

בכל מקרה רק רציתי להראות אות חיים.

אשמח לתגובות והבעת דעה בקשר להמשך עם הבלוג(: