יש פעמים שהייתי משלמת, כדי לא להיות אני.

אני לא יודעת מה הולך איתי.

מצד אחד אני בקושי מכירה את השכן שלי, אבל מצד שני אני מרגישה כאילו כן.

כשעידו (שם בדוי) התחיל איתי והשכן שלי היה איתו אז עידו היה מלא ביטחון ורק השכן שלי ניסה להשתלב כזה והוא היה כ"כ חמוד.

בכמה ימים האלה נכנסתי בטעות לבלוג של מישהו שמכיר את אחת החברות הכי טובות שלי, ומאוהב בה.

דיברנו מלא מלא במסנג'ר וגיליתי שהוא ילד מדהים.

הוא לא כמו רב הבנים שאם אני מדברת איתם הם גורמים לי להרגיש מוזרה, הוא כמוני, פטפטן כזה.

חשבתי שאני כבר מאוהבת בו, אבל פתאום זה השתנה ו"התאהבתי" בשכן שלי.

אולי זה קורה רק בגלל שאני כ"כ נואשת לאהבה?

בחיים שלי לא אהבתי מישהו, אז זה בעצם מה שקורה, שאני רק מחפשת לאהוב מישהו?

אני לא אוהבת אף אחד מהם?

מה הולך איתי?!

מוזרה.