יש פעמים שהייתי משלמת, כדי לא להיות אני.

הייתי אתמול והיום ביום הולדת של חברה מאוד טובה שלי.

היה מאוד כיף, אבל זאת בכלל לא הפואנטה.

בדרך חזרה הביתה נפל לי ריס וביקשתי משאלה שכבר חצי ממנה התגשם.

ביקשתי "הלוואי שאני אראה את דימה (שם בדוי) שוב ושנהיה ביחד" או משהו בסגנון.

וכשחזרתי הביתה, ממש שני צעדים מהפתח של הדלת, שמעתי קרקוש כזה של מפתח כאילו מישהו פותח את הדלת, אמרתי לעצמי "אולי זה מהבית של דימה??" אבל כבר יותר מדי פעמים אני מצפה שזה יהיה הוא וזה לא הוא.

כששמתי את הרגל שלי בפתח הבית והסתובבתי כדי לסגור את הדלת ראיתי אותו שוב, במן מכנסיים משוחררים, חולצה לבנה אם אני לא טועה עם תיק של שחייה כזה ופרצוף ישנוני.

הוא נראה כאילו הוא הרגע קם והוא נראה כ"כ חמוד.

אבל לא רציתי שזה יראה חשוד שאני בוהה בו אז מיד סגרתי את הדלת :[ אוף :[

אח"כ לגמרי רעדו לי הידיים והלב שלי התכווץ כמו לא יודעת מה.

אולי אני בכל זאת מאוהבת בו?

אולי לא סתם נדלקתי עליו?

נראה לי שאני אף פעם לא אוכל לענות על השאלה הזאת.