יש פעמים שהייתי משלמת, כדי לא להיות אני.

בזמן האחרון קרו לי המון דברים שקשורים לדימה (שם בדוי).

חברה שלי מכירה כמה מהחברים שלו ואותו מהבריכה, אז שאלתי אותה למי מהי'ניקים יש אייסיקיו ויש לה אותו, היא אמרה לי שרק לעמית (שם בדוי), אז התחלתי לתכנן לי תכנית במוח שבהמשך תראו, דיברתי עם עמית כמה וכמה פעמים, באיזשהו שלה אזרתי אומץ ואמרתי:"למי מהחברים שלך שאני מכירה יש אייסיקיו?"

עמית:"המממ... את מי את מכירה?"

אני:"את דימה... לירון (שם בדוי) ודורי..."

ואז הוא הביא לי את של שלושתם, אבל כמובן שהוספתי רק את של דימה D:

התחלתי איתו שיחות כמה פעמים ובאחת השיחות הוא לפתע אמר:"טוב... אני הולך לקנות שתייה, בא לך לבוא איתי?" ואני כולי צועקת וצווחת מבפנים ומאושרת ברמות מטורפות, אז באתי איתו והיה הכי כיף בעולם, גם אם זה היה לא יותר מחצי שעה ואני יודעת שזה לא יחזור על עצמו, זה היה מדהים.

יצא לי להכיר אותו הרבה יותר לעומק, דיברנו המון, הוא היה כ"כ חמוד והיה לי כ"כ כיף.

אני שמחה שזה קרה, אבל מאז התחלתי איתו שיחות אחדות, למה? כי הוא פשוט לא גילה עניין יותר.

רק אני מתחילה שיחות, הוא לא זורם, אני מנסה, הוא עדיין לא זורם.

לא יודעת.

אני עכשיו כמעט בטוחה שאין סיכוי, קודם כל גיליתי שהוא הולך להיות בן 16, לא 15 ושנית, אולי הוא מחבב אותי אבל לא משהו מיוחד.

אני סתם עוד אחת בשבילו.

יש פשוט אנשים עם מזל ופשוט כאלה בלי.

יש לי שתי חברות שבקושי שבועיים הן אהבו מישהו ופתאום הם חברים, הן לא הילדות הכי כוסיות ומדהימות בעולם, אבל הן נולדו עם מזל.

מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות?

להמשיך את השיחות איתו ולנסות להראות לו צדדים אחרים בי שאולי קצת יותר מעניינים, או לעזוב את העניין לגמרי?

אני אשמח אם תגיבו ותגידו את דעתכם.

אני.