כבר חודשים שאני כותבת פוסטים ארוכים בבלוג שלי ומוחקת אותם בידיעה שכל מי שמכיר אותי ידע שאני זאת שכתבתי את זה ..ולכן אני פונה לכאן בלוג "סודי" שלי ..שבוא אני באמת יכולה לכתוב את הדעות והרגשות שלי ...
הסיפור הוא ככה אני עולה לי'ב וב3 חודשים האחרונים התרחקתי מכל החברים מהבצפר לא בכוונה להתרחק אבל ככה זה יצא, והתקרבתי לאנשים אחרים שהם סיימו י'ב בבצפר אחר,קודם כול יש לי עכשיו כמובן את הפחד של הנידיו החברתי ואחרי זה מגיעה התחושה של התרחקתי גם קצת מעצמי..אבל כיף לי עכשיו עם האנשים שאני איתם ..טוב לי,אני אפילו חושבת על מישהו מהקבוצה הזאת,טוב זה כבר סיפור ארוךךךךךךךךך אחר.
בחזרה לתחושות ,אני לא יודעת מה לעשות כרגעה,לחזור לקבוצה שלי ואולי לא באמת להיות אני או שזה בעצם לחזור לעצמי ולהפסיק להיות מי שאני עכשיו,אולי לסבול שנה של נידיו בידיעה שזה באשמתי!
לא שאני לא אוהבת להיות עם החברים שלי מבצפר..ברור שאני כן(לא את כולם אבל יש כמה שאני אוהבת יותר מאת עצמי..תותי שלי),יש לי בצפר ענק ..יכולתי לבחור כל אחד,אבל בחרתי אותם כי הם ההגדרה הפרקטית למילה "חבר"(שפעם מישהו חכם אמר לי: חבר זה בן אדם שאתה לא רגיש שאתה צריך להרשים,אתה יכול לשבת ולשתוק איתו ..!)וקשה למצוא אנשים כאלה היום\=..אבל לפעמים משהו חסר לי כשאני איתם ,אולי התרגשות,לא בדיוק אממ ספונטניות כן ..זאת המילה, כשאני איתם רוב הזמן הכל מרגיש מתוכנן ובטוח ..אף פעם זה לא יהיה יאלה נוסעים לצפון..מחר!תביאו תיקים..ועם החברים האחרים שלי זה כן ככה..אני כל כך נהנת מזה..אבל אני לא יכולה לשנות את חברים שלי מבצפר..אני צריכה לקבל אותם כמו שהם ולנשות לאזן את הזמן שלי..לא להיות עם קבוצה אחת או אחרת..כאילו כן להיות אבל בסירוגין ..בשילוב,נו זה מובן!
בנתיים אני רק יכולה להשלים עם הסיטואציה ולנשות לתקן מה את החברות שלי איתם!
ובקשל להוא..
אני רוצה אותו ,בעצם אני לא!
אני רואה אותנו ביחד,אבל אני יודעת שאנחנו לא יכולים להיות ביחד !
קשה לי להסביר מה שקרה לי אחרי הנשיקה הזאת,הוא הפך להיות משהו אחר בשבילי ..אולי בגלל זה שאני יודעת שאין סיכוי בניינו אני רוצה אותו ..אולי בגלל שאני יודעת,ואני יודעת !! שהוא מאוהב לא דלוק מאוהב במישהי אחרת,אני רואה בוא מטרה?!
אולי חברה שלי צודקת ..ואני לא רוצה אותו באמת,סתם סתם (אין לי איך להמשיך את המשפט הזה)
קשה קשה לי להסביר את המחשבות שלי בעניין,לא שזה משנה הוא לא ירצה אותי ואין סיבה שהוא ישנה את דעתו אני לא שווה חברות של 12 שנה (חבר הכי טוב שלו ,ידיד מאוד טוב שלי מאוהב בי כבר חצי שנה),אני לא ירצה שיעמידו אותי במצב של בחירה אז אני לא רוצה להעמיד אותו..... אבל...
תמיד האבל הזה מגיעה...מה עם הוא מרגיש אותו הדבר
לא שווה לי אפילו לדבר איתו על זה?!
ואז אולי הוא יגיד כן,או שהוא יגיד לא וכל פעם שניפגש תיהיה את האי-נעימות הזאת\:
אוףףף מה עושים!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
