אולי יקרה משהו.

בראשונה, מלווים במוזיקה מכל הכיוונים, הצטרפתי אליך לחבורה.

אינדינגב 2016.

הבאת לי מחזיק מפתחות, עדיין יש לי אותו.

בשניה, עם בירה ביד, נפגשנו בפסטיבל מבשלים ביתיים.

אני עובדת שם עכשיו.

במחשבה לאחור, אני חושבת שבאותו היום הכרתי את דרור.

בשלישית, החלקנו ימינה באפליקציה ארורה.

אתה זכרת מי אני, אני סתם אהבתי את התמונה עם הכלבה.

וכשהלכנו ברחוב בדרך לפארק הסופרים פגשנו את טל, הבחור שבדיוק הפך מבן זוגי לאקס.

לא יכולתי להמשיך את זה למשהו באמת.

ועכשיו,

אחרי שנפגשנו במקרה בעשן הזמן,

באת לבירה וארוחת שישי

היה לי נעים בבטן.

הוגה.

המילה האהובה עלי בדנית.

היא מתארת את התחושה הנעימה שיש עם חברים טובים. עם כוס שוקו חם בערב קר.

אי אפשר להתאהב באותו האדם פעמיים.

אבל בשבילי אולי זאת תהיה הראשונה.

-

מעניין איזה אחוז מהפרסומים שלי כאן קשורים לאהבה.

"...אדם צועק את שחסר לו

לא חסר לו - לא צועק."

-

רק אני,

כמו תמיד.

כותבת יומן לאנשים זרים.

חושפת קטעים קטעים

רגשות

מחשבות

תהיות.