-my life & all about it-

אז זהו, צער גדול מתמלא בי, בנוסףף לאכזבה שתמיד הייתה בתוכי בגללו !

אני כבר כמה ימים שלא יצאתי מהבית , אני בדיכאון , אני כבר לא ממש מדברת עם ההורים שלי [בעיקר עם אמא שלי] ....

אני שונאת אותה , את כל העצבים שלה היא מוציאה עלינו , כאילו מה עשינו לה !
אני עושה הכל בבית שלי , כשהיא באה לבית , היא אמורה להרגיש כמו מלכה , איך שהיא נכנסת היא מתקלחת ואז ישר יושבת ומספרת איך היה [כאילו זה מעניין אותי !!!!] , ומספרת איזה קשה לה , ואז מתחילה לצעוק כמו חולת נפש , נמאס לי מזה , פשוט נמאס לי , לא מספיק אני צריכה לסבול בכיתה , אז עכשיו גם בבית ?! ....

והאנורקסיה שאני מנסה לגרום לעצמי , האמת שלא ממש מתקדמת אני ממש פרה , אבל כשאני מרזה את הבטן רואים לי את כל העצמות , הייתי רוצה שזה ייראה ככה בטבעי שלי [זה יפה !]