החיים מוזרים

לתת. לעשות. לרצות. לפעול. להגדיל ראש. להאמין. להרגיש. לקוות.

להתאכזב. לאבד את האמונה. להפסיק לקוות. להאמין שזאת המציאות. לדעת שהיא לא תשתנה.

מי שאמר שאנו יוצרים את המציאות בכוחות עצמנו כנראה לא חשב על זה עד הסוף, כי על מציאות כזאת אפילו לא חלמתי.

ולדעת שהיא יותר גרועה מהסיוטים שאני חולמת בלילה.

ולא תמיד אפשר ללכת באותה הדרך שמצילה אותנו, כי אם זה היה כך לא הייתי חוזרת לאותה הנקודה.

השאלה היא מה אפשר לעשות?

כוחות חדשים תמיד אפשר למצוא ולקחת, השאלה לאן?

עד כמה זה קשה להפוך אדם ולשנות אותו. ועוד יותר כשהאדם לא רוצה בשינוי. לא רוצה להאמין- לא בך ולא בכך שהוא צריך להשתנות.

לדעת לבקש רק כשצריך. ומה קורה כשאני צריכה? לאן אני נעלמת בתוך כל זה???

תגידו שאני כועסת, תגידו שאני מדברת בחוסר היגיון, תגידו שאני מגזימה.

אבל דבר אחד יש לי לומר לכם- אתם לא חיים את המציאות הזאת, נראה אתכם מתמודדים איתה.

לטוב, ובעיקר לרע.

"מתעורר לי בבוקר פותח ת'עיניים,
מתרגל לבדידות מוזרה שנוצרה בינתיים
שוטף פנים שותה קפה הכל לבד מאז שעזבת
לכולם הכל רגיל השמש זורחת,
יש בית אישה ילדים
החיים זורמים חיים בנחת, בלי פחד.
רק אני מנסה לאסוף שברים מאז שהלכת."