וואאוו!! אני לא יודעת איך לתאר את זה אפילו!! אני מאוהבת בו.. אבל זו בכלל לא הרגשה מדהימה כזאת כמו שאמורים להרגיש כשמאוהבים, זו הרגשה מגעילה כזאת אפילו עצובה מאוד ומכעיסה!! זו הרגשה של באסה, של געגוע, לא געגוע נעים.. געגוע מגעיל שגורם לבכי.
אולי בכלל אני לא אוהבת אותו? אבל איך אני יידע?
כשמאוהבים לא אמורים להרגיש טוב? אז אולי אני סתם.. אני פשוט סתם!! אני לא מאוהבת בו ולא שום דבר.. אני רק מחפשת משהו.. לא ברור מה.
זה מפחיד לחלום על מישהו בלילה.. לחשוב על מישהו ביום.. ולהתגעגע כל הזמן.. זה עצוב.. זה עצוב שאתה לא יודע אם באמת אתה אוהב.. או שזה.. שזה.. אי אפשר אפילו לומר מה זה.. זה מסובך.. זה מוזר.. וזה סתם!!
אני כבר לא יודעת!! אין לי כוח לזה כבר! זה מעיק, זה מציק, ואני שונאת אותו!! אני שונאת אותו על זה שהוא גורם לי כל הזמן לחשוב עליו, על זה שהוא גרם לי להתאהב בו ככה (או שבכלל לא..) ועל זה שהוא כזה הוא!!!!!
אבל אני אוהבת אותו!!! אין לי מה לעשות אם זה!!! אוף.. אבל אני גם לא אוהבת אותו!! אני שונאת אותו!!!
דיי!!!!!!!!!!!!!!!!! לעזאזל!!!!!!!!!!
אני משתגעת!!! אתה משגע אותי!!!!!
איך יודעים שאוהבים?????
בבלוג זה
בכל הבלוגים
