וואיי.. אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב!!! למרות שאני ממשיכה לחשוב עליו המון... מה זה המון?! כל הזמן!!!! בבוקר, בצהריים, אחר הצהריים, בערב, בלילה, ולפנות בוקר. כל הזמן רק עליו, אולי זה באמת לא סתם? אולי זה באמת? בעצם- למה אולי? בטוח!! עכשיו אני בטוחה בזה!! והוא לא מבין, הוא לא קולט, איך הוא לא קלט את זה מהרגע הראשון? אני כל כך מתגעגעת אליו!!! כל כך כל כך כל כך!!!! ואני לא מצליחה! לא מצליחה.. להשיג אותו.. כולם אמרו לי "אווו" כששאלתי עליו, אף אחד לא ידע, אף אחד גם לא יידע.
אוך- אני לא מאמינה שביום ראשון מתחילים ללמוד.. אוייי זה אחד הדברים המבאסים!!!
תראו דבר ענקק-
הייתי חייבת נכון?!
טוב.. אז... יאללה.. אני מתה מעייפות... ביי!!!
[נכון זה מוזר שאני מדברת למישהו ואף אחד לא באמת קורא את זה.. טוב.. לא נורא זה דווקא נחמד..]
-ביי-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
