פתאום מרגישה בודדה מקנא בכולם
למה היא לא באה אליי למה היא לא עשתה לי
למה זה צריך להיות ככה?!
רק היום באמת הבנתי שאני משכנעת את עצמי
שאתן באמת פה שיש לי אותכם אני משכנעת את
עצמי שיש לי למי לפנות אבל היום אני רק מבינה את
הבדידות הזאת.
"הלכתי לבית ספר כמו כל בוקר הלכתי ברגל פשוט הלכתי
וכשהגעתי לבית ספר אני רואה אותך מסתכלת אליי וממשיכה
ללכת לא מבינה למה את כבר לא מתייחסת אלי?! אבל אני
ממשיכה ללכת לחפש אותכן והינה אתם שם אני באה אליכם
יושבת איתכם אבל אתם לא באמת מתייחסות אליי כל אחת
מדברת עם חברה אחרת ואני תקועה שם עד שהיה צילצול
ונכנסנו לכיתה התישבתי לא באמת הייתי מרוכזת נגמר השיעור
ויצאנו להפסקה וזה עוד הפעם קרה עוד הפעם את סתם תקועה
שם עוד פעם היא שכל הזמן ההיית איתה לא משהו מתייחסת
אלייך ואז פתאום את מבינה בכלל שאת כ"כ רוצה ללכת מפה
לא לראות אותם יותר פשוט ללכת בלי להגיד שלום ללכת
ולא לחזור לעולם"
אני זקוקה לכם אני צריכה לדעת שיש לי אותכם אבל
כרגיל בכלל לא אכפת לכם.
עם אני מדברת איתכם זהרק כי אנחנו צריכות
לתכנן משהו או לבקש משהו.
סתו שמחכה לאהבה שלכם מחכה שתשימו לב אליי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
