מרגישה חרא! והנחמה הגדולה שלי לצייר לא באה לי פתאום כואבת לי הבטן. כואב לי הראש. אנשים מעצבנים אותי! אני רוצה להיות תקועה בבית ולא לצאת ובסוף אני כן יוצאת וכשאני לא אני מרגישה חנוקה! מה שמזכיר לי שאני צריכה להדליק את המזגן^^" האדישות שלי והדבר הזה שגם במצב הכי קשה בכל זאת תמצאו אותי מחייכת ועושה משו אם עצמי הקטע הזה שאני יכולה פתאום להתעלם מהכל משתגע אותי במיוחד עכשיו כשגרמו לי להשים לב לזה.. בעעע.. נמאס להיות אופטימית. רע לי.. והדבר היחידי שמעודד אותי עכשיו זה החברות שמנסות איכשהו לעזור..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
