זה לא מטופש ללכת יד ביד, בואי נמצא לנו שקיעה וסוס לבן וזה יהיה הכי אופטימי. למה את אומרת שזה קיטשי, זו סמנטיקה, אני קורא לזה רומנטי. את לא יכולה לדמיין אותנו עוד כמה שנים, אני הולך עם הבן הבכור שלנו על הכתפיים ואת דוחפת עגלה עם הבת התינוקת שלנו, זה לא נראה לך ריאלי? למה את אומרת שזה לא נראה לך בגלל? מה זאת אומרת שאת לא רוצה ילדים, ילדים זה שמחה, כולם יודעים.

אני אלמד אותו לשחק כדורגל ואלך איתו למגרש בשבת, יהיה לנו כיף ביחד, אנחנו לא נהיה משפחה משעממת כזו, אצלנו יהיה תמיד מה לעשות, אני יודע שאת אוהבת לקרוא עיתונים ולפתור תשבצים, אבל זה קצת קשה כשיש ילדים בבית, וצריך ילדים, זה די ברור. זה אולי יהיה מתיש בהתחלה, אבל הם יגדלו, ואנחנו נמשיך לאהוב אחד את השני, נכון? אני אקנה לך פרחים מדי פעם ואת תגישי לי בירה לטלויזיה, זה יהיה נעים. למה את מתכוונת כשאת אומרת שזה יהיה נעים לי ולא לך? את תמיד חייבת להתנגד למה שאני אומר, זה מעצבן אותי.

פעם, עוד המון שנים, נהיה זקנים ביחד, נלך עם ההליכונים שלנו אחד ליד השני, וכנראה שגם אז תמשיכי להתווכח איתי. אני אוהב אותך נורא. זה לא שאני חושב רק על העתיד כל הזמן, הנה, אני מחבק אותך עכשיו, חבל שאת לא שמה לב בכלל.