כאחת שקוראת מדי פעם [אוקיי, כל הזמן] חלק מסוים [אוקיי, המון] מהעיתונות אונליין, אני מוצאת את הטוקבקים משעשעים ומחכימים הרבה יותר מהכתבות. עזבו לרגע את המתגבבים [וד"ש לעידו] המתלהמים, יש טוקבקים מצחיקים הרבה יותר, כאלה שנכתבים בידי חברים של הכותב, או גרוע מכך, בידי הכותב עצמו.

 

דוגמא? בבקשה. כתבה משעממת על עולם הפרסום השוקק. יש שם המון קריאייטיב! בריף! תקציבאים! ועוד המון מילים לא מובנות עלאק, שכבר קראנו קודם, ועוד נקרא בעתיד. הכתבה עצמה מרתקת בערך כמו לספור מרצפות כשאתה יושב בשירותים. שיעמומון. התגובות, מצב שני, לא מצליחות לעצור את ההתלהבות, החל מהצעות נישואין לכותבת "הכי יפה שראיתי בעולם" וכלה בהצעות עבודה "את כותבת מדהים, את צריכה להיות סופרת". גיברת! תרגיעי! מחמאות תקבלי מאחרים, ואם לא, תשאירי את המלאכה לאלה שיודעים לכתוב, שזה, קבלי רמז דקיק, לא את.