מנתקת את השיחה. לפני רגע היא עוד הייתה איתו, מחוברת אליו, מחזיקה בציפורניים את מה שהיה, ופתאום זה נגמר.
היא מתלבטת אם לבכות, ומחליטה להתאפק. זה מיותר. מחליפה ערוצים בטלויזיה במהירות, לא עוצרת לרגע, מחכה שיקרה לה משהו, אבל יודעת שזה מטופש. אולי הוא יתקשר שוב, אולי הוא יבוא, אולי הם יתחבקו, יאהבו, יתפשטו, יתנשקו, ישכבו, ינוחו, יפרדו שוב. הוא לא יתקשר. היא מכבה את הטלויזיה ומתכסה בשמיכה.