בחיי, אין סיבה אחרת לעובדה שהגיברת הראשונה של האינטרנט עדיין לא נשאה את שמי לשוא.

חשבתי שמדובר על אפליה על רקע כלשהו, אבל לפתע פתאום זה נפל עליי: אין לי נושא. יש כאלה שמתהדרים בבלוג נוטף סקס, יש כאלה שמדברים על ענייני הורות, ויש כאלה שטוחנים אקטואליה, אבל אני - בלתי מסווגת. מעתה אימרו פיקציה אמיתית בלמ"ס.

אפשר לטעון שהיא לא ממש מכירה את פועלי עלאק, אבל קיבינימט, אני ברשימת הפעילים ביותר [שלא התעדכנה דור וחצי בערך, אבל ניחא]. אפשר לטעון שהיא לא סובלת את הבושם בו אני משתמשת או שיש לה רגישות לשימוש יתר במילה "בעליל", שאני חוטאת בה פה ושם. אפשר לטעון שהכל מקרי, ושאני לא צריכה את החותמת של הממסד [פחחחחח] כדי להרגיש טוב עם עצמי, אבל למה לטעון כשאפשר לרחם על עצמי?