העבודה שלי מורכבת מפיקים, רגעי שיא קטנים, ביניהם מדבר גדול של שממה, לעומתו סהרה נראית כמו ארגז חול ממוצע. היום היה רגע שיא שכזה, מין גאווה שנחתה עליי, אושר בלתי צפוי, והמון זחיחות. כן כן, קראתם היטב, לא התבלבלתי, אני זחוחה. זה לא שהוצעה לי חופשה בתשלום לשנתיים, בהן יוטל עליי לבדוק אקטיבית את כל אחוזות הספא שוב ושוב, וגם משכורתי לא הוגדלה באופן משמעותי, אבל המון המון כבוד ויקר וכך יעשה לאיש שהבוס חפץ ביקרו.

הבוס שלי מחבב אותי, זה די ברור, אבל אני סבורה שהמחמאה העצומה שנפלה עליי נובעת גם מכשרוני, סבלנותי, יעילותי וחריצותי. כן כן, הבטחון העצמי שלי מחייך לעצמו. נכון שזה תכף יעבור לי, אבל בינתיים אל תפריעו לי להתנמנם על זרי הדפנה.