כל יום ראשון יש לי איזו מטלה שמשגעת אותי כל הסופשבוע [לא מדובר על האכלת הדגים המשרדיים, תודה על הבעת האמון]. מכיוון שירשתי אותה ממישהו שעזב, שלא על מנת לשוב, והיא ניתנה לי בגלל הכישורים שלי [ובגלל שהייתי היחידה שהסכימה ליטול אותה], אני לא יכולה להעביר אותה הלאה, ונגזר עליי להתענות בה עד הנצח, פחות או יותר.

 

כל יום שבת אני מנסה לא לחשוב על מה שצפוי לי ביום א', ומרוב שאני לא חושבת על זה, אני לא יכולה להוציא את זה מהראש. כל יום ראשון אני מנסה לדחות ככל האפשר את העניין, ולהיפטר מהמטלה בו זמנית, וכשהיא נגמרת, נחשו מה, היא נראית זניחה + שולית. היום, כפי ששומעים מטון הכתיבה שלי או משהו, הסתפקתי לסיים אותה [בהצטיינות יתרה], אבל צפו לשידור חוזר בשבוע הבא.