בבושקה

ככה בדיוק. בערך.

כינוי:

מין: נקבה

תמונה

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

בלוגים לוחמים

קוצים

1/2005

הבוס שלי אמר לי: גיברת, תזיזי את התחת, יש לך עוד המון עבודה.

אמרתי לעצמי, אוקיי, הכל בשליטה, אני עומדת בזמנים, הכל טוב. העבודה משחררת וכאלה.

אחרי שניה וחצי הוא מצלצל ואומר לי: אה, הבוס הגדול

שואל מה קורה עם מה שאת אמורה להכין בשבילו.

חיפשתי את המשאף, כדי להחזיר את הנשימה האבודה, אבל נזכרתי שאינני אסטמתית, אז הסתפקתי בלרטון לעצמי, שכולם טוחנים אותי ואני אפילו לא נהנית מזה.

אני מתחילה לעבוד, בחריצות יחסית, ולפתע הטלפון מצלצל [ברור שלפתע, ממתי צלצול מגיע עם התראה?]. על הקו אדון הבוס הגדול

למה יש לו את הטלפון שלי? למה הוא מתקשר? למה דווקא אני? למה זו אחלה חיה באות ל', אם שוכחים את הלמור.

בכל אופן, דיברתי איתו בצורה די בהירה, בהתחשב בעובדה שניסיתי להרגיע את עצמי שהוא רק בנאדם [שיכול לפטר אותי] ושהוא בטח נורא נחמד [כשהוא לא מפטר אנשים].

עכשיו רק חסר לי שהבוס של הבוס הגדול

יתקשר גם הוא. הפופולריות שלי חוצה גבולות. או שפיטוריי קרבים.

נכתב על ידי , 31/1/2005 13:24 בקטגוריות לעבודה ולמלאכה
87 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

75,872

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפיקציה אמיתית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פיקציה אמיתית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה